שעות לפני שנרצח על ידי מחבלי חמאס בצומת מפלסים, עשה ניר פופוב ז”ל את מה שאהב יותר מהכול: שיחק כדורגל עם משפחתה של בת זוגו בפארק, רץ איתם עד שלא נשאר לו אוויר. זה היה ערב שבת, ה־6 באוקטובר. הוא עוד הספיק לשמח אותם, לעודד, ללמד, ולהעביר את האהבה שלו למשחק – בדיוק כמו בכל סוף שבוע. למחרת, כבר לא חזר.
השבוע, לכבוד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, נערך באשדוד טורניר כדורגל מרגש במיוחד לזכרו של ניר. הילדים שהשתתפו בטורניר הם חלק מתוכנית “פותחים עתיד” – מיזם של הסוכנות היהודית הפועל כיום בכ-50 יישובים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל, במטרה ללוות ילדים ומשפחות במצבי סיכון. המשחקים התקיימו בבית הספר מקיף ו’ באשדוד, ביוזמת הנאמנה המלווה של הקבוצה המקומית, ובנוכחות בני משפחתו של ניר. “ניר לא רק אהב כדורגל – הוא חי אותו”, מספרת אימו, אלה. “בכל דבר הוא השקיע עד הסוף – בצבא, בלימודים, במשפחה. תמיד רצה לתת יותר”.
פופוב ז”ל שירת כלוחם בגדוד רותם של חטיבת גבעתי, הוכתר כחייל מצטיין, ומפקדיו מספרים שהיה “החייל שכל מפקד חולם עליו” – חרוץ, מתנדב, לא מתלונן, תמיד חיובי. גם מחוץ למדים, הוא התנדב, חיבק, חינך – בדרכו השקטה והעיקשת. ביום שבת, 7 באוקטובר, נרצח בצומת מפלסים כשהיה בדרכו לעבודתו כמאבטח של שר התקשורת שלמה קרעי. בן 25 היה במותו.
משפחתו של ניר פופוב ז"ל (פותחים עתיד)עבור ילדי התוכנית, הטורניר היה לא רק מחווה של זיכרון אלא גם דרך לעיבוד תחושות של אובדן ובניית חוסן – במיוחד בשנה וחצי האחרונות, בהן חוו גם הם מציאות מטלטלת. הכדורגל, שהיה מקור לשמחה ולחיים עבור ניר ז”ל, הפך לזירה של תקווה, שייכות וחיבור.
“אנחנו לא רק מנציחים את ניר, אלא מעבירים הלאה את המורשת שלו – דרך חיים של אהבה, אמונה בעצמך וחיבור לקהילה”, אומרת רותי שינפלד, מנכ”לית פותחים עתיד. “הטורניר הזה הוא דרך מרגשת להנחיל לילדים ערכים של נתינה, התמדה ושמחה – מושגים שפעם היו שייכים ל’ילדים במצבי סיכון’, אבל היום נוגעים כמעט לכל ילדי ישראל. ניר היה אדם שתמיד ידע לתת מעצמו, והכדורגל היה בשבילו הרבה יותר ממשחק – זו הייתה דרך לחיות”.
טורניר לזכרו של ניר פופוב (פותחים עתיד)התוכנית, שהוקמה ביוזמת הסוכנות היהודית, פועלת בתמיכת שותפים רבים בהם: משרד החינוך, מפעל הפיס, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, מרכז השלטון המקומי, קרן היסוד, פדרציות ה-JFNA, קרן מנדל העולמית ושותפים פילנתרופיים נוספים מישראל ומהעולם, לצד שותפים מהמגזר העסקי הישראלי. אולי ניר ז”ח כבר לא ירוץ יותר בפארק, אבל הרוח שלו – מתמסרת, מעודדת, נלחמת – ממשיכה לרוץ על הדשא.