מאוכזבים: המקומיים ציפו להרבה יותר תיירים

בעלי העסקים בקטאר היו בטוחים שהמדינה תהיה מפוצצת תיירים בזמן המונדיאל. מי שתיאר היטב את תמונת המצב לפי המקומיים, הוא מוחמד, נהג מונית מבנגלדש, שעובד בקטאר תשע שנים: ״אני מדבר עם חברים שלי שהם גם נהגי מוניות, יש עבודה, אבל לא כזו גדולה. אל תשכח, סגרו את בתי הספר והמשרדים לחודש, גם ככה ירדה לנו העבודה. איפה כל התיירים שהבטיחו?״

יש תיירים, אבל נראה שבינתיים לא הגיעו המיליון ומעלה להם ציפו. אגב, עדיין אפשר להשיג כרטיסים למשחקים. נהגי מוניות כמו מוחמד שוכרים דירות עם עוד שותף או שניים, תלוי בגודל, כל אחד משלם כ-500 דולר. אך שימו לב, יש בעלי דירות שהיו בטוחים שיהיה להם ביקוש גדול ובזמן המונדיאל והעלו את המחיר בכפול. הם אמרו לשוכרים: ״או שתשלמו או שתפנו בזמן המונדיאל״. לא מעט מבעלי הדירות נשארו בלי שוכרים.

אגב, מוחמד לפחות נהנה מהדלק הזול. טנק מלא עולה לו 50 לירות קטאריות (כ-50 שקלים). מוחמד אומר: ״החיים פה סך הכול טובים, חוץ משכר הדירה, האוכל זול, ובבנגלדש אנחנו כל המשפחה חיים יחד בדירה אחת, ההורים, האחים וכל המשפחה״. גם במסעדות רואים תיירים, אוהדי נבחרות, אנשי נבחרות, אבל לא בכמויות ענק. כמו כן, האוכל פה זול יחסית לישראל. בחנויות המקומיות וסופרים, המחירים זולים בכ-30 אחוז ואף יותר.

הביטחון פה קפדני מאוד, בכל מקום שוטרים בכניסה, במלונות עם מכונות שיקוף בהן אתה צריך להעביר את הדברים, גם בכל צ’יינג’ עומד שוטר בכניסה, אתה עובר תחקיר של שאלות כאילו אתה נהיה שותף של הקטארים בבנק המרכזי, שכל מה שאתה רוצה זה להחליף 100 דולר.

בעוד בישראל לפעמים אתה יכול להתייאש מרוב הזמן שצריך לחכות למונית, פה לא משנה איפה אתה נמצא, באיזו שעה, אתה מקיש אובר ותוך שתי דקות מתייצבת מונית. מחירי הנסיעה נמוכים במאה אחוז ואף יותר מישראל.