לעיסוק בשואה התגלגלתי בתור נער במשלחת לפולין שיצאה מהתיכון שלי. המקום והאירועים עשו עליי רושם יוצא דופן. לא רק השואה, אלא סיפור יהדות פולין. אבל להדרכה עצמה פחות התחברתי, אז החלטתי שיום אחד אחזור. ואכן חזרתי.
בגיל 25 הלכתי לקורס ביד ושם. פגשתי שם אנשים מופלאים וגם זכיתי ללמוד מאלכס דנציג ז״ל אהבה אמיתית להיסטוריה מהי. מאז ועד היום אני עוסק בשואה בגלגולים שונים. אבל האמת, לא בשואה אני עוסק, אלא בנו.
כבר במסע כנער הבנתי שהשואה היא אירוע שלא נשתחרר ממנו לעולם. ובמקום שנדחיק אותו אנחנו צריכים לנהל את הלקחים ממנו, את הלמידות ואת הבנייה של האומה והעם שלנו.
מה שהתחדד לי לאורך השנים זה המושג תודעה היסטורית. זה הניע את רוב ההחלטות והתפיסות שלי בחיים. תודעה היסטורית זו היכולת שלנו להבין את מקומנו בהיסטוריה בעבר, בהווה ובניסיון לבנות את העתיד.
טקס לזכרו של אלכס דנציג (באדיבות המועדון)בין היתר בגלל זה השבעה באוקטובר ירד עליי כפטיש שבע טון. הרגשתי שאנחנו בתקופה שבה נדרשת יותר מכל תודעה היסטורית, אבל בפועל אנחנו נמצאים עמוק בשוחות. לא רואים את התמונה הגדולה. עסוקים במריבות נוקדניות בעוד העולם משתנה, המזרח התיכון משתנה, האחים שלנו במנהרות בעזה ואנחנו מתקשים להסתכל על הסיטואציה מלמעלה וליישם חזון ומטרות מעודכנות לשלב שבו אנחנו נמצאים כאומה.
אבל למי שיש תודעה היסטורית מבין גם שאנחנו במסע. ובמסע הזה יש נקודות קריטיות כמו השבת החטופים והכרעת ציר הרשע, שבלעדיהם לא תהיה התקדמות. לצד זאת, המסע רצוף במהמורות. בתחושות מחנק וייאוש לצד רגעי תקווה והשראה.
אז איך מתקדמים ברגעים כל כך קשים? פתאום ברגע אחד אתמול זה התחוור לי. זה היה כשלא מצאתי את הקבוצה שאני מדריך כאן לכמה דקות. התיישבתי מול מגרש הכדורגל של אושוויץ (כן, כן, יש כזה) וצצה לי בראש האמירה של החטופים שהשתחררו, שהירש גולדברג פולין ז״ל אמר להם. הוא ציטט את ויקטור פרנקל שאמר שאם יש לך למה, אז תוכל לשאת בכל איך.
תחשבו על זה. זו שרשרת הדורות. ויקטור פרנקל אומר את זה לאחר אושוויץ. הירש גולדברג פולין, צעיר ישראלי יהודי, אומר את זה בשיא תופת המנהרות בעזה שבהן מצא את מותו.
מחווה לזכרו של הירש גולדברג פולין ז״ל (שחר גרוס)איך בכלל נוכל להעז לא למלא את הציווי של פרנקל, של הירש ושל דורות של יהודים שנלחמו על הלמה והתגברו או עזרו לאחרים להתגבר על האיך (במקרה של הירש) גם ברגעים הקשים ביותר?
וזה למה תודעה היסטורית קריטית בימים האלו. היא החמצן שלנו לחיים בהווה ולתיקון העתיד. וגם אם ממש ממש קשה, אסור לנו לוותר, כי אנחנו חלק משרשרת שהייתה לפנינו ותהיה הרבה אחרינו.
אושוויץ, 2025. בתקווה לשחרור כל החטופים כמה שיותר מהר.
ד"ר יואב הלר הוא יו"ר מכון וינגייט, היסטוריון, חוקר שואה ויו"ר הרבעון הרביעי