יעד אילני החל לשפוט בגיל 15 וחצי וביום שבת הבא יחגוג את יום הולדתו ה-31. מחצית מחייו הוא שרק על עבירות, הוציא כרטיסים צהובים, אדומים והניף מפעם לפעם את הדגל כקוון. והנה הגיעה העת לפרוש ("בערך", לדבריו) ולהיפרד מהמקצוע שהיה חלק ממנו במשך כ-15 שנים.
"אמ;לק, אני פורש, בערך”, כתב אילני בפוסט באינסטגרם, “להיות שופט זה חלק ממני. אני עושה את זה מגיל 15 וחצי וזה הפך אותי מילד לנער לגבר. זה נתן לי להגשים חלום שיש לכולנו - לעבוד במה שאנחנו אוהבים. ומה שאני אוהב זה כדורגל. כשמוסיפים לזה את העובדה שעמוד השדרה שלי לא באמת במקום הנכון מלידה, ובתור ילד כל הרופאים אמרו שספורטאי אני לא אהיה, מקבלים עוד מוטיבציה לרוץ על הדשא.
"הייתי במקומות שאפילו לא ידעתי שקיימים, פגשתי אנשים מיוחדים, צברתי חוויות וסיפורים לכל החיים. נתתי הכל לכדורגל. זמן, כסף, בריאות. אפילו את האוטו (מישהו נכנס בי בדרך חזרה ממשחק לפני חודש וקניתי חדש כי הקודם טוטאלוס). אני תמיד אומר ‘הכי חשוב לחייך’, וזו לא סיסמה ריקה מתוכן עבורי - אני עושה את הדבר שאני הכי אוהב, איך אני יכול לא להיות שמח? וזה גם עוזר להיראות טוב במצלמה.
"אבל בשנתיים האחרונות קרו יותר מדי פעמים שחשבתי פעמיים אם זה שווה את זה. יצאתי למשחקים כשאני לא כשיר לגמרי, עברתי מבחן כושר עם שפעת. כל ההקרבה הזאת עבור עוד משחק. האם יצא לי מזה משהו? לא ממש. בנוסף, בשעה טובה, הכרתי את בת הזוג שאיתה כנראה אבלה את שארית חיי - ופתאום אני רוצה לעשות דברים בזמני הפנוי שלא תמיד קשורים לכדורגל”.
יעד אילני (יונתן גינזבורג)אילני המשיך: "כל אלה, בתוספת ההבנה שלא אעלה לליגה הלאומית, גורמים לי לקבל את ההחלטה שמהעונה הבאה אקח צעד אחורה. אני לא פורש לגמרי. אני אוהב את זה יותר מדי. אבל אני בוחר להפסיק את ההתקדמות המקצועית שלי, לשפוט באזור שלי בליגה ג' ובמחלקת הנוער, ולעזור לדור הצעיר להתקדם לרמות הגבוהות.
"ייתכן שאם הייתי פועל בדרכים אחרות, הייתי מגיע רחוק יותר. אבל אני בחרתי להיות אדם ולא פוליטיקאי - ואני גאה בבחירה שלי. תודה לכל מי שפגשתי לאורך הדרך: שחקנים, מאמנים, אנשי צוות, בעלים, צלמים ואוהדים. האינטראקציה איתכם היא החלק שאני הכי אוהב בעבודה הזו, ואני מקווה ששמחתם לשוחח איתי באותה מידה. נתראה במגרשים, ותזכרו - הכי חשוב לחייך".
אילני היה שונה בנוף של הכדורגל הישראלי ובכלל – בליגות הנמוכות. שופט רציני שמגיע בדרך כלל כשעה וחצי לפני משחקים, בודק את מידת הדשא, הרטיבות מהממטרות ואת דגלי הקרן. הוא ידע לשלוט במשחקיו ביד רמה והביא גם את הצד הקליל שבו, בכדי להרגיע השחקנים במגרשים השונים.
יעד גדל כילד בחולון, בשכונת נאות שושנים וב-17 בדצמבר 2019 הצטרף לאיגוד. ב-72 משחקים הוא נכח העונה, בשבעה שימש כמבקר וכשופט רביעי. ב-16/05 קיבל את משחקו הראשון והאחרון בליגה הלאומית כשופט ראשי, משחק שהסתיים ב-3:4 להפועל ניר רמת השרון מול מכבי יפו.
יעד אילני (יונתן גינזבורג)הוא זכה לשפוט העונה את גמר גביע המדינה לנערים א', את הדרבי הירושלמי בליגה הלאומית לנוער, את הדרבי הראשון מזה שנים ארוכות באבו גוש, הדרבי הירושלמי בליגה א' דרום בין בית"ר נורדיה ירושלים למ.כ ירושלים וכן את הדרבי על טהרת אום אל פאחם בליגה א' צפון בין צעירי אום אל פאחם להפועל בני מוסמוס.
משחק ליגה ג' הראשון של אילני היה ב-14/10/2011, במסגרת המחזור הרביעי בליגה ג' תל אביב, בהתמודדות בין עירוני בית דגן למכבי עירוני אור יהודה. אילני הוציא מכיסו ארבעה כרטיסים צהובים, במשחק שהסתיים ב-1:3 לאור יהודה.
משחק ליגה ב' הראשון שלו היה ב-17/02/2012, במסגרת המחזור ה-20 בליגה ב' דרום א', בהתמודדות בין גדנ"ע תל אביב להפועל בקעת הירדן. באותו משחק הוציא מכיסו את הכרטיס האדום לשוערה של הבקעה, בן-חור אילוז, לנוכח נגיעה בכדור מחוץ לרחבה. גדנ"ע ניצחה דאז 2:3, משחק שהוצאו בו ארבעה כרטיסים מכיסו של אילני.
משחק ליגה א' הראשון שלו היה ב-07/02/2014, במסגרת המחזור ה-18 בליגה א' דרום, בהתמודדות בין הפועל כפר שלם למכבי שעריים, משחק שהתקיים דאז בשכונת התקווה. המשחק הסתיים בלא שערים ובכרטיס צהוב אחד בלבד. באותה עת יכולתם לפגוש בגיא עיני, איתן אהרן, שי ניסים, טל משען, יאיר אזולאי ואחרים על כר הדשא.