סיבוב של זידאן על תוראם. מי חלם שדבר כזה יכול לקרות ב-2025? לאמין ימאל עשה אתמול את המהלך האמנותי המזהיר שרשום על שמו של זיזו. "הקורבן" לא היה ליליאן תוראם שפרש כאשר נער הפלא של ברצלונה היה בן שנה אלא בנו מרכוס, אבל מה זה משנה? וזה היה רק חלק קטן בהצגה העילאית שסיפק הגאון בן ה-17 מול אינטר בהופעתו ה-100 במדי הבלאוגרנה.
רצה הגורל, והאירוע המרגש נפל על חצי גמר ליגת האלופות באצטדיונה של בארסה בהר היהודים. לקראת סוף החימום, נדמה היה למשך מספר דקות שהוא כלל לא יהיה על הדשא. לאמין ימאל ירד לחדר ההלבשה אחרי שמתח שרירה לכאורה, וביציעים הורגשה דאגה גדולה. בסופו של דבר, הוא פתח, השלים 90 דקות ללא קושי וסיפק רגעים שנכנסו מיידית לפנתיאון ב-3:3 קצבי ועוצר נשימה. אם זה מה שקורה כאשר הבחור נפגע לקראת שריקת הפתיחה, העסק גובל במדע בדיוני. רק לפני 4 ימים הוא להט מול ריאל מדריד עם שני בישולים מרהיבים בקלאסיקו בגמר הגביע הספרדי, ועכשיו הוא התעלה אפילו על זה עם כדרורים שרוב השחקנים לא מסוגלים אפילו לדמיין.
ברצלונה נקלעה לצרה אתמול, פיגרה 2:0 באמצע המחצית הראשונה, והייתה זקוקה לגיבור שיושיע אותה ויחולל מפנה חד במומנטום. לאמין ימאל היה הגיבור. הוא כבר מנוסה בחצאי גמר חשובים. ביורו 2024, כאשר פיגרה ספרד מול צרפת בפתיחה, הוא היה זה שהשווה באחד השערים היפים של הטורניר. אז הפעם זה היה יפה אפילו יותר. הסלאלום שלו על חשבון הגנת אלופת איטליה היה פנומנלי, הסיומת שלא הותירה ליאן זומר סיכוי פנומנלית עוד יותר. זה בדיוק הביצוע שגורם לכל הקבוצה להאמין, ועל הדרך גורם ליריבה לאבד את הביטחון העצמי. כאשר מתמודדים עם כוחות על כאלה, קל להרגיש חסר אונים.
גרם להגנת אינטר להיות חסרת אונים. לאמין ימאל (רויטרס)האם השער של לאמין ימאל היה הכי יפה של הערב? זו כבר שאלה של טעם אישי, כי גם שני שחקני אינטר העניקו לנו מועמדים ראויים מאוד לתואר. הם גם גרמו לאורחת להיות שותפה מלאה לשואו. השחורים-כחולים הגיעו לקטלוניה אחרי רצף אומלל של 3 הפסדים ללא שער זכות. בולוניה ורומא ניצחו אותם 0:1 בליגה, וכך איבדה אינטר יתרון בפסגה לטובת נאפולי. בין לבין, היה הפיאסקו המהדהד בדרבי בחצי גמר הגביע האיטלקי. תבוסה 3:0 בגומלין חיסלה את החלום לזכות בטרבל, וכעת יש סכנה ממשית לסיים עונה מצוינת ללא תארים כלל.
"אנחנו לא רגילים להפסיד", אמר המאמן סימונה אינזאגי לקראת הקרב מול בארסה, ולזכותו ייאמר שהוא לא בא רק כדי לקטוע את שרשרת הכישלונות. הוא לא חיפש תיקו אלא ניצחון, ולרשותו עמדו סוף סוף שני שחקנים קריטיים במערך. מרכוס תוראם ודנזל דומפריס נעדרו מהמשחקים המדוברים בגלל פציעות, אבל כעת הם שבו כדי לשתף פעולה כבר בדקה הראשונה. ההולנדי סיפק את הבישול, והצרפתי כבש בראבונה בעקב. אל תשכחו כי תוראם בישל בעקב ללאוטרו מרטינס בניצחון על באיירן מינכן בגרמניה ברבע הגמר. עכשיו העקב הימני הזה היה חתום על נגיעה מרהיבה אפילו יותר. הבן של ליליאן הוא וירטואוז אמיתי, והיצירתיות שלו העניקה לנראזורי חיים חדשים בחוד.
מרקוס תוראם ולאוטרו מרטינס (רויטרס)באשר לדומפריס, הערב החלומי שלו נמשך כאשר הוסיף צמד שערים לבישול, והראשון היה קרוב לשלמות, במספרת שהשאירה את העורף של בארסה עם פה פעור. איך שלא תסתכלו על זה, קיבלנו אתמול פינוק חריג, כי אפילו השער הכי פחות אסתטי במחצית הראשונה היה נפלא בפני עצמו בזכות מהלך קבוצתי משובח. ההגבהה של פדרי לראפיניה הייתה מדויקת ברמה של מילימטר, והברזילאי סידר לפראן טורס עוד שער לאוסף. חסרונו של רוברט לבנדובסקי בקושי רלוונטי כאשר הכריש מוצא את הרשת בכל משחק בזכות התנועה המעולה שלו ללא כדור. יש לו כבר 18 כיבושים העונה – שיא אישי בפער ניכר.
עבור ראפיניה, היה זה בישול שמיני בליגת האלופות העונה. יש לו גם 12 שערים, כך שלפי הסטטיסטיקה היבשה לזכותו מעורבות ישירה ב-20 שערים במפעל. רק לכריסטיאנו רונאלדו היה מאזן טוב יותר פעם, עם מעורבות ב-21 שערים בעונת 2013/14 בה זכתה ריאל מדריד בדסימה ההיסטורי. אבל הנה לכם הפרדוקס – הסטטיסטיקה הזו שרירותית ולא משקפת לגמרי את האמת. הרי ראפיניה היה מעורב מאוד גם בשער שקבע 3:3. הכדור האדיר שלו ממרחק פגע במשקוף, ניתן לגופו של זומר ומשם לרשת. בפרוטוקול רשום שער עצמי לחובת השוער השווייצרי, בעוד ראפיניה לא מקבל אפילו בישול. למה? כי ככה נהוג. בפועל, כמובן, זו הייתה מעורבות מספר 21 שלו (או יותר?). מאידך, אין לדעת בכמה שערים באמת היה מעורב רונאלדו לפני 11 שנה.
ראפיניה חוגג (רויטרס)ואם כבר מדברים על עיוות סטטיסטי, אז בפועל לאמין ימאל היה חתום על הבישול לבעיטה של ראפיניה. רק שהוא לא נגע בכדור, אלא נתן לו לעבור בין רגליו בהטעיה מבריקה ששחררה את הברזילאי. הייתה זו עדות נוספת לחוכמה, ראיית המשחק וחוסר האנוכיות של חתן חגיגות המאה. ללא התרומה הזו שלו, הקטלונים לא היו מקבלים שער שוויון שניות ספורות אחרי שדומפריס העלה את אינטר ל-2:3.
אגב, היתרון הזה בהחלט הגיע לנראזורי, כי הם הלכו על כל הקופה גם אחרי ההפסקה. למרות שברצלונה חזרה בגדול עוד במחצית הראשונה, למרות שלאמין ימאל השפיל את פדריקו דימרקו עם כדרור הזוי נוסף שכמעט הסתיים ברשת, למרות שלאוטרו מרטינס נפצע ולא עלה למחצית השנייה – אינטר בכל זאת המשיכה לשאוף לניצחון. משחק המעבר שלה היה מסוכן כמעט בכל פעם שהיא התקרבה לשערו של וויצ'ך שצ'סני, והיא גם כבשה את השער הרביעי.
המבשל שוב היה דומפריס, איתו לא השכילה בארסה להתמודד בשום אופן. הנריך מחיטריאן סיים בסטייל, והיה משוכנע כי היה בקו אחד עם ההגנה. הוא צדק, אבל בעידן ה-VAR מודדים שברירי מילימטרים, והמונח "קו אחד" איבד משמעות. זו הסיבה המרכזית לכך שדרוש שינוי בחוקה שיתאים את החוק לרוח המשחק המקורית במסגרת המציאות החדשה, אבל זה כבר נושא לדיון נפרד. בהקשר זה, רשאית אינטר להרגיש חוסר מזל קיצוני.
יכולים היו גם לנצח. שחקני אינטר (רויטרס)מצד שני, ללאמין ימאל בוודאי לא הגיע להפסיד במשחק המיוחד שלו. הוא גם כמעט הביא לבארסה ניצחון עם הקפצה מוזרה מאוד למשקוף – מסוג הדברים שרק הוא מסוגל לייצר, וגם אז לא לגמרי ברור אם זו הייתה הכוונה. הגענו לשלב בו אסור לצופים להסיר את העיניים מהמתרחש בכל פעם שהנער נוגע בכדור. אין כדורגלן מרתק יותר ממנו בכדורגל העולמי כיום, והנסיקה בלתי נתפסת ביחס לגילו. 22 שערים ו-33 בישולים ב-100 המשחקים הראשונים בקבוצה מהווים מאזן חריג, ונותר רק לראות אם הוא ישפר אותו ב-100 המשחקים הבאים – ובכמה.
ניתן להניח בזהירות כי המשחק ה-101 יהיה בסן סירו ביום שלישי, כי במפגש מול ויאדוליד יעניק האנזי פליק מנוחה לרוב הכוכבים – הרי את נועלת הטבלה האומללה אמורה ברצלונה לנצח גם עם הרכב משני, וזו בדיוק היריבה שאתה רוצה לקראת הגומלין. החגיגה עוברת במילאנו, ושני המאמנים צפויים ללכת על ניצחון גם אז. איש מהם לא יסתפק בפנדלים, והמופע של לאמין ימאל, דומפריס ותוראם צריך להמשך. ואז, המשחק ה-102 של הנער יהיה בקלאסיקו החדש מול ריאל מדריד במסגרת הליגה. יש למה לחכות בשבוע הבא, אה?