"זו הייתה ההזדמנות האחרונה, ואפשר היה לבעוט רק ברגל שמאל. הכדור יכול היה להגיע גם לחניון. בזווית העין ראיתי מישהו עושה תנועה מאחורי, ומסרתי לו בלי לדעת מי זה", כך סיפר יילה בטאיי, המגן הימני החדש של מכבי חיפה, על הבישול שהוגדר כחשוב ביותר בתולדות אנטוורפן.
עמוק בזמן פציעות במחזור האחרון במאי 2023, פיגרה קבוצתו 2:1 מול גנק והייתה זקוקה לשער שוויון כדי להשיג נקודה שפירושה אליפות. וזו לא עוד אליפות, כי אנטוורפן לא סיימה בפסגה מאז 1957. רובם המוחלט של אוהדיה כלל לא נולדו אז, והמתח היה עצום. האם הצ'אנס ההיסטורי החריג עלול להתפספס? לפי עדותו של בטאיי, הוא גילה תבונה וקור רוח במצב של לחץ קיצוני.
אפשר היה להתפתות להיות הגיבור, אבל רגלו השמאלית חלשה יחסית, והוא בכל מקרה לא סקורר. אמנם בנוער הוא תופקד כקיצוני ימני, אך את כל הקריירה הבוגרת הוא בילה כמגן, והיה הגיוני שמישהו אחר ייקח את האחריות, במיוחד אם הוא בעמדה טובה יותר. בטאיי הסיט את הכדור באלגנטיות לאחור, וגילה להפתעתו כי היה זה טובי אלדרוויירלד שהגיח בסערה. בלם טוטנהאם לשעבר הפציץ פנימה, קבע 2:2, וחגיגות שבירת בצורת בת 66 שנה אי אפשר יהיה לשכוח. אלדרוויירלד כבר היה כוכב, כמובן, אבל גם שמו של בטאיי נרשם באותיות זהב בספרי ההיסטוריה.
יילה בטאיי (רויטרס)זה היה הרגע שהגדיר אותו בעיני הקהל. גם כך היה בטאיי דמות פופולרית מאוד מאז הצטרף לאנטוורפן בקיץ 2021 מאוסטנדה. האנרגיות שלו שבו לבבות מהרגע הראשון. "אני לא השחקן הכי מוכשר בעולם, אבל עם נחישות, התמדה ובטחון עצמי אפשר להגיע רחוק", הוא טוען. מוטיבציה תמיד היhתה לו בשפע, וכך גם סיבולת. בטאיי חרש את האגף הימני, הפגין הספק עבודה יוצא מהכלל, והאוהדים אהבו את זה.
הם אהבו אפילו יותר את אופיו הססגוני. בטאיי אחראי לאווירה חיובית בחדר ההלבשה, מפזר חיוכים, מספר בדיחות ומתלוצץ עם כולם. יש לו חוש הומור מפותח, ויש שיגידו כי הוא קצת מופרע מדי. אחרי הכל, את החגיגות הגדולות ב-2023 הוא ציין באופן לא שגרתי. אנטוורפן זכתה אז לא רק באליפות, אלא גם בגביע הבלגי, והמגן הלך לקעקע את המילה "דאבל" דווקא על ישבנו. "היה לנו סיכום שנצבע לבלונד אם נזכה, אבל אחרי שזכינו הבנתי שאני לא רוצה להרוס את השיער. הוא חשוב לי מדי. אז אמרתי שעדיף קעקוע על התחת. החברים הסכימו. לי זה לא מפריע, כי אני בכל מקרה לא רואה אותו. רק החברה שלי מתלוננת", הוא הסביר.
מספר חודשים לאחר מכן, היה חתום בטאיי על בישול חשוב הרבה פחות, אך עדיין יוקרתי, וגם מתוקשר יותר מחוץ לבלגיה. היה זה במפגש מול ברצלונה במחזור האחרון בשלב הבתים בליגת האלופות. אנטוורפן הפסידה ב-5 המשחקים הראשונים במפעל וכבר הודחה, אבל ניצחון על הקטלונים ממש לא הזיק, וזה מה שקרה בזמן פציעות. שניות ספורות אחרי שבארסה השוותה ל-2:2, היה זה בטאיי שסידר בהתקפה מבולגנת את ה-2:3 של ג'ורג' אילניקהנה וגרם לאוהדים לקפוץ משמחה.
יילה בטאיי (IMAGO)יש לו גם קעקועים אחרים. על כף רגלו אפשר למצוא טביעת כפה של כלבו המנוח, ועל הזרוע קואורדינטות של העיר אוסטנדה, אליה הוא קשור מאוד. באקדמיה של המועדון המקומי החל בטאיי את דרכו, וסקאוטים גילו אותו מוקדם יחסית. בגיל 12 הוא שוכנע להצטרף לאקדמיה של ברוז', אך לא אהב את התחרותיות המוגזמת בקרב החניכים ושב הביתה בחלוף שנתיים. עד גיל 18, הכדורגל היווה עבורו בעיקר תחביב, והוא לא חשב בכיוון של קריירה מקצוענית. רק כאשר החל לקבל זימונים לנבחרת בלגיה הצעירה ופרץ לסגל הראשון של אוסטנדה ב-2017, הוא הבין שזה עשוי להיות ייעודו.
לאנטוורפן הוא הרחיק 4 שנים מאוחר יותר, אחרי ששדרג את יכולתו בהדרכת המאמן הגרמני אלכסנדר בלסין. "לפני שעבדתי איתו, התרוצצתי קצת כמו תרנגולת בלי ראש", הוא העיד. המעבר נעשה בלב כבד כי היה קשה לעזוב את הבית. אלא שהמצב הכלכלי לא איפשר לאוסטנדה להחזיקו – למעשה, המועדון פשט בסופו של דבר את הרגל. גם הקידום המקצועי היה נחוץ, ובואו של מארק ואן בומל כמאמן היווה ברכה עבור בטאיי. קשר העבר ההולנדי המפורסם הפך אותו לשחקן ממושמע יותר, וביחד הם היו שותפים לעונה קסומה והיסטורית שלא תישכח.
האליפות וההופעות בצ'מפיונס ליג שינו את המטרות של בטאיי. הוא החל לשאוף למעבר לבונדסליגה, וגם הציב לעצמו יעדים שאפתניים מבחינה מקצועית. "היו לי 6 בישולים ב-2022/23, וב-2023/24 אני רוצה להגיע ל-10", הוא הכריז. בפועל, למרות האסיסט המגניב נגד ברצלונה, זה לא עלה בידו, והיו לו 3 בישולים בלבד בקמפיין המדובר. העונה שעברה הייתה מאכזבת אף יותר, לא רק קבוצתית אלא גם אישית, בגלל מספר פציעות שעבר המגן. גם עזיבתו של ואן בומל לפני שנה גרמה לפיחות במעמדו של בטאיי באנטוורפן, והנטיה של ההנהלה הייתה לנסות למכור אותו בקיץ הנוכחי, גם אם האוהדים לא אהבו את הרעיון כלל.
יילה בטאיי (IMAGO)בסוגיה זו, ביצעה ההנהלה טעות גדולה. בחוזהו של בטאיי, שנחתם עד יוני 2025, היה סעיף שאפשר למועדון להאריכו בשנה, בתנאי שזה נעשה עד סוף פברואר. משום מה, הוחלט להפעיל את הסעיף רק במרץ, ועל כן הוא לא היה תקף עוד. לאחר התייעצות עם ההתאחדות, התברר כי המהלך יושלם רק אם השחקן יסכים לכך. בטאיי הסכים תחילה, אך שאיפתו הייתה דווקא להישאר בקבוצה, ולכן בשלב מסוים הוא דרש כי החוזה החדש יהיה לשנתיים. לכך סירבה אנטוורפן, והעסק פוצץ. בטאיי, שכבר החל את האימונים לקראת העונה החדשה, הפך לשחקן חופשי.
כאן נכנס לתמונה ליאור רפאלוב. המנהל הספורטיבי החדש של מכבי חיפה מכיר מצוין את הליגה הבלגית בכלל ואת אנטוורפן בפרט. הוא אמנם עזב את המועדון לטובת אנדרלכט לפני שבטאיי הוחתם, אך התמודד מולו על הדשא ומכיר מקרוב את יכולותיו. עם עבדולאי סק דווקא הספיק בטאיי לשתף פעולה באנטוורפן, ובעונה שעברה הוא שיחק עם צ'ירון שרי, ממנו אפשר היה לקבל מידע רב על הירוקים. וכך נרקמה העסקה במסגרתה הגיע לכרמל שחקן אשר גדול באופן עקרוני על מידותיה של ליגת העל.
בטאיי אמנם אינו כוכב על, אבל מדובר בכדורגלן איכותי שהצליח בליגה חזקה יותר מהישראלית ומגיע לחיפה בגיל 26 בלבד. הוא מסוגל לשחק כמגן ברביעיה אחורית, ואוהב אף יותר לסגור את כל הקו במערך עם שלושה בלמים. בנוסף, על אף שהוא ימני ברגלו באופן מובהק, מסוגל בטאיי לתפקד גם כמגן שמאלי, ועשה זאת לא פעם באוסטנדה ובאנטוורפן כאשר היה צורך בכך.
יילה בטאיי (IMAGO)"מדובר במגן טוב במונחי בלגיה. לא מספיק טוב לנבחרת, וגם לא הכי טוב בליגה, אך רק קצת מתחת לכך. יש לו תרומה גבוהה למשחק ההתקפה לאורך האגף, והוא מתאפיין במנטליות מצוינת. הוא היה חשוב מאוד באנטוורפן גם בחדר ההלבשה", מספר העיתונאי נילס פואסונייה.
עיתונאי בלגי נוסף מעיד: "בטאיי הוא שחקן עם המון התלהבות ותשוקה. הוא לא מהיר באופן יוצא דופן, אבל מסוגל לרוץ בלי הפסקה. נגד קיצוניים עם טכניקה גבוהה מאוד הוא עלול להיקלע לבעיה, אבל באופן כללי הוא סוגר את העמדה היטב. מבחינה טכנית הוא בסדר, אך לא מעבר לכך. הוא עובד קשה כדי לשפר את המסירה, וכדורי הרוחב השטוחים שלו טובים יותר מאשר ההגבהות. בגדול, הוא לא נחשב לשחקן מפתח, אבל בהחלט ראוי להיות בהרכב בקבוצה ששואפת להיות בטופ 5 בליגה הבלגית".
אם כך, ברור שהוא מתאים לקבוצה ששואפת להיות בצמרת הגבוהה בישראל. על הנייר, מדובר באחד הזרים הטובים ביותר בליגת העל, וייתכן שהוא אפילו טרם הגיע לשיאו בקריירה. חוץ מזה, הוא כבר הוכיח את עצמו כווינר כאשר האליפות הונחה על הכף, ויודע מה נדרש כדי לזכות בתארים. אם יזכה בטאיי בדאבל עם מכבי חיפה, יש מקום פנוי לקעקוע גם בצד השני של הישבן.