מוסא בן חיים יורחק לתקופה ממושכת או שמא כתב ההגנה שהעביר לבית הדין המשמעתי יעזור להמתיק את עונשו? הדיין, עו"ד נעם ליובין, שקיבל את הדו"ח וקרא אותו לעומקו, ציין, בהחלטת ביניים: "נוכח חומרת האווירה המתוארת, אין כל משמעות בדחיית מועד הדיון, לנאשם נתונה האפשרות להגיש כתב הגנה".
המקרה עליו יעמוד לדין מוסא בן חיים מתייחס למה שארע לאחר ההתמודדות בין מ.כ ירמיהו חולון למ.כ צעירי טירה, משחק בו קבוצתו של מוסא בן חיים הפסידה 3:1. על פי דו"ח השופט, בהתאם לדבריה של הקוונית, מאיה מלניקוב, מוסא בן חיים הסתער לעברה באופן אגרסיבי, התקרב בצורה מאיימת וצעק, מה שיצר מבחינתה, תחושה של איום ופחד.
מוסא בן חיים, כך נודע ל-ONE, לא יוכל להגיע לדיון ועל כן העביר בדרכים המקובלות כתב הגנה על דברי הדו"ח ובעיקר למה שציינה הקוונית, מאיה מלניקוב. “פניתי לקוונית בצורה מכובדת”, מציין מוסא. “לא איימתי בשום צורה”, הוסיף בדבריו. “מה אני צריך לומר להגנתי עוד, אם העברתי מילת ביקורת לשופט או מי מהצוות שלו? האם זה אסור?”, תהה בדבריו.
מאיה מלניקוב במשחק בין כפר סבא לאשדוד מהעונה (יונתן גינזבורג)למ.כ ירמיהו חולון הערב (רביעי) משחק, זאת במסגרת המחזור ה-13 בליגה א' דרום, כאשר הקבוצה תיסע לעמק הארזים בעיר הבירה, שם תפגוש את ראובן טרקו ובית"ר נורדיה ירושלים בשעה 20:30, רגע לפני ה-01/01/2026. נוכח העמדתו לדין של מוסא בן חיים, זה לא יוכל להגיע למשחק ולהוביל את ההתמודדות על הקווים, הרי שבית הדין צפוי לקבוע הרחקה לתקופת זמן.
החלטת ביניים מצד הדיין, עו"ד נעם ליובין
“הנני דוחה את בקשתו של הנאשם לדחיית מועד הדיון ואסביר. לנוכח חומרת האווירה המתוארת הרי שגם אם הייתי מקבל את בקשת הנאשם לדחיית מועד הדיון, הרי שהנאשם היה מושעה עד להחלטה אחרת בעניינו וממילא לא יכול היה להיות שותף לאימון קבוצתו במהלך המשחק שיתקיים. לכן אין כל משמעות בדחייתו של מועד הדיון. לנאשם נתונה האפשרות להגיש כתב הגנה ולא להתייצב לדיון”.
דוח השופט:
“תקרית; לדברי עוזרת השופט - מאיה מלניקוב: בתום המשחק, בסמוך לחדר השופטים, בעל תפקיד בשם משה (מוסא) בן חיים (מאמן הקבוצה הביתית חולון ירמיהו) הסתער לעברי באופן אגרסיבי, תוך צעקות קולניות, התקרבות פיזית מאיימת במיוחד, ועמידה בטווח אפסי לפניי – באופן שיצר תחושת איום ממשית ופחד”.
“במהלך ההסתערות צעק לעברי, בין היתר, את המשפטים הבאים: “את טעית! כל הזמן את הורסת לנו את המשחקים, כמו פעם שעברה ביבנה!” נוכח הקרבה הפיזית החריגה והמאיימת, פניתי אליו באופן ברור וביקשתי שיתרחק ממני, והבהרתי לו כי הקרבה אינה נעימה לי וכי במהלך הצעקות הוא אף יורק לעברי, דבר שפוגע בי אישית”.
על אף בקשותיי המפורשות, משה בן חיים לא חדל מהתנהגותו, אלא הגביר את רמת האגרסיביות, המשיך להתקרב לעברי בצורה מאיימת תוך צעקות נוספות, ובהן: “זה לא בושה להודות שטעית! תודי בזה עכשיו!” האירוע כולו לווה בטון מאיים, תוקפני ומשפיל, תוך ניסיון להפעיל עליי לחץ, הפחדה ופגיעה בסמכותי כעוזרת שופט”.
“חשוב לציין כי משה בן חיים לא היה רשום בטופס המשחק, לא שימש בתפקיד רשמי במשחק, לא עמד על הקווים, וצפה במשחק מעמדת השידור בלבד – ולפיכך לא הייתה לו כל סמכות מקצועית או משמעתית לפנות אליי, ובוודאי לא בצורה שתוארה לעיל. יתר על כך כאשר ביקשתי ממנו להזדהות הוא נמנע מכך והלך”.