הפועל ירושלים סיימה אמש (רביעי) את דרכה ביורוקאפ בדרך הכי כואבת שאפשר עם הפסד 91:90 לטורק טלקום. הירושלמים התקשו למצוא את המילים לאחר ההדחה זו השנה השנייה ברציפות בשלב רבע הגמר. העונה של הקבוצה מהבירה ביורוקאפ בטח בשלב הראשון הייתה נהדרת, היא סיימה את שלב הבתים במקום הראשון כשהיא קבוצת ההתקפה הטובה ביותר עם יחס הסלים הטוב ביותר והמשמעות הייתה שיתרון הביתיות אמור להיות של יונתן אלון וחניכיו לכל אורך הדרך בפלייאוף, כאשר הם גם נחשבו לפייבוריטים ללכת עד הסוף.
המטרה של האדומים הייתה זכייה במפעל כדי להגיע ליורוליג, בארבעת המשחקים האחרונים של הקבוצה במפעל היא לא הייתה בשיאה והפסידה שלושה מתוכם, אך שום דבר לא הכין את הירושלמים למה שעתיד לבוא, בכל זאת המשחקים חזרו כבר ארצה ונדמה שהכל שב על מקומו בשלום, רק שמלחמה מול איראן הוציאה את קבוצתו של אלון מאיזון, ואם למשחק אתמול הפועל ירושלים הייתה אמורה להגיע כפייבוריטית הרי שכל הנסיבות עמדו נגדה ובענק עוד לפני הטיפ אוף.
הקבוצה הייתה צריכה להסתדר ללא קאדין קרינגטון, למעט משחק האימון מול מכבי תל אביב על אדמת סרביה הקבוצה לא שיחקה בכלל ומעשית המשחק הרשמי האחרון של קבוצתו של אלון היה מול מכבי רמת גן, ועדין למרות כל אלו למרות חוסר הקצב וחלודה לה היה ניתן לצפות ואיבודי כדור שנבעו מכך הפועל ירושלים הגיעה מוכנה למשחק, כך לפחות על פי הפתיחה, האדומים הצליחו כל פעם ליצר לעצמם מרווח ביטחון לאחר כל חזרה של הטורקים למשחק ובמחצית השיח במועדון נגע לצמצום כמות איבודי הכדור ורגע לפני פתיחתה של המחצית השנייה איך לא אלא על ההגנה.
ג'ארד הארפר (מיכל בן גיגי)ההגנה ואיבודי הכדור גמרו את המשחק
יתרון השיא של הירושלמים עמד כבר על תשע נקודות, אך איבודי הכדור? ההגנה? בסופו של דבר הם אלו שגמרו את המשחק. אפשר היה הרי לעסוק בלמה לא להוציא את ג'ארד הארפר או את קאשיוס ווינסטון לאחר שביצעו את העבירה הרביעית שלהם. ווינסטון ביצע את החמישית שלו 06:43 לסיום המשחק כשקבוצתו מובילה בתשע, והארפר ביצע את הרביעית שלו כשנותרו 05:28 ואת החמישית שלו 04:47 לסיום המשחק כשירושלים מובילה בשבע נקודות ומאותו הרגע התהפכו היוצרות וכאן בלט יותר מהכל חסרונו של קאדין קרינגטון כשהיה צריך עוד שחקן בקו האחורי.
הרי אם מישהו היה שואל את אנשי הקבוצה לפני המשחק בהתחשב בנסיבות אם הם קונים ערב שבו הארפר מסיים משחק עם 29 נקודות, אוסטין ווילי עם 16, יובל זוסמן במשחק חזרה מפציעה עם 10 וכשווינסטון וג'אסטין סמית' מתקרבים לסך דו ספרתי של נקודות וכשהם ללא קרינגטון כנראה שהתשובה הייתה חד משמעית כן, רק שהצמד של הארפר את ווינסטון היה אחראי ל-12 מתוך 17 איבודי הכדור. ושני המהלכים האחרונים של הארפר בהתקפה היו שתי עבירות תוקף.
רועי הובר עם הכדור (מיכל בן גיגי)הפוזישן ההגנתי האחרון היה נורא מבחינתה של ירושלים, כן היה אפשר לעשות עבירה ולשלוח את קייל אלמן שסיים את הערב עם 11/12 מקו העונשין, אך בסופו של דבר הוא קיבל מבט פנוי מאין כמותו לשלשה שניצחה את המשחק, אז כן היה אפשר לעשות עבירה אבל גם להיצמד למי שהכניס את הכדור גם היה מקשה יותר על הזריקה ומחגיגות עם רועי הובר מי שאמור היה להיות גיבור הערב על השלשה הענקית שקלע כמה רגעים לפני, הקבוצה כולה ירדה בפעם האחרונה העונה מהפרקט בהיכל על שם ראנקו זראביצ'ה עם לב שבור, תחושת החמצה ומה שנראה כלא פחות מהלם, היות ובמועדון, למרות שידעו שלא מגיעים במצב אידאלי בלשון המעטה לא עשו תוכניות למקרה ויודחו והתכנונים כמו גם ההחלטות יחלו ויתקבלו באשר למה תעשה הקבוצה בינתיים, כלומר כיצד ומתי תשוב ארצה ובאיזה הרכב.
יונתן אלון אמר לאחר ההדחה: "מאוד מאוכזב, אף פעם לא ראיתי משחק שבו ארבעה שחקנים סיימו את המשחק עם חמש עבירות (במשחק שלא הגיע להארכה), יותר מדי דברים מוזרים קרו במשחק הזה, אבל אני מניח שזה הכדורסל".
על כמה השפיע השחקנים שיצאו בחמש עבירות: "אני חושב שכל מי שראה את המשחק הזה יכול לענות על השאלה הזו".