ריאל מדריד סיימה את 2025 עם ניצחון. עם זאת, ה-0:2 על סביליה בסנטיאגו ברנבאו רק הוסיף שמן למדורה שבערה כבר שבועות, ולא סיפק שום תחושת ריפוי. האמירה של צ'אבי אלונסו "עכשיו יוצאים לחופשה" אחרי הניצחון על האנדלוסים נשמעה יותר כהקלה מאשר כחגיגה, סוג של רצון להפוגה לאחר שבוע שבו שמו ועבודתו עמדו במרכז הביקורת, כחלק מניתוח הבעיות של קבוצה שעברה מיציבות לאובדן דרך. תחילת 2026 צפויה להיות סוערת עבור ריאל מדריד. תחילה מחכה בטיס, שלא הפסידה ב-14 משחקי חוץ רצופים, הישג ייחודי בצמרת הכדורגל האירופי. ולאחר מכן מגיע חצי גמר הסופר קאפ מול אתלטיקו מדריד, היריבה שפתחה את הסדק הראשון עם התבוסה 5:2 במטרופוליטנו.
כשהאופטימיות בריאל מדריד תלויה על חוט דק, הקבוצה של צ'אבי אלונסו תחפש שינוי כיוון חד. ההיסטוריה הארוכה של המועדון מלאה בדוגמאות לשנים שהסתיימו בצורה עגומה ופינו מקום לעונות שנכנסו לדפי ההיסטוריה. הדוגמה הקרובה ביותר היא המעבר מ-2015 ל-2016. שנת 2015 הייתה שנה מאכזבת עבור ריאל מדריד של רפא בניטס. התוצאות עצמן לא היו קטסטרופליות – שלושה הפסדים ב-24 משחקים, אם כי אחד מהם היה הפסד 4:0 לברצלונה בליגה הספרדית. אך תחושת הניתוק בין הקבוצה למאמן, ובין הנשיא למאמן, הייתה מוחשית. לאווירה המתוחה הזו הצטרפה גם ההדחה מהגביע בעקבות שיתוף לא חוקי של דניס צ'רישב.
בניטס החזיק מעמד עד חג המולד, אך ב-4 בינואר תפקידו קרס סופית. 2:2 במסטאייה מול ולנסיה, לאחר שריאל עלתה פעמיים ליתרון, היה הפרק האחרון שלו במועדון. זינדין זידאן נבחר להחליפו ופתח עם 0:5 על דפורטיבו לה קורוניה. תחת זידאן, ריאל מדריד נאבקה בברצלונה על האליפות עד המחזור האחרון וזכתה בליגת האלופות מול אתלטיקו מדריד בגמר במילאנו. אך מעל הכל, זו הייתה תחילתה של קבוצה אגדית, זו שזכתה בשלוש זכיות רצופות בליגת האלופות, הישג שלא נראה מאז שנות ה-70 עם אייאקס ובאיירן מינכן.
זינדין זידאן (רויטרס)רביעית מהסוף ב-4 בדצמבר
ריאל מדריד זכתה בליגת האלופות גם בשנת 2000. התואר השמיני, שהושג בפאריס מול ולנסיה, הגיע תחת הדרכתו של ויסנטה דל בוסקה. תחת המאמן מסלמנקה, נקלעה הקבוצה למצב שנראה היום כמעט דמיוני. ב-4 בדצמבר, אחרי 14 מחזורים ולאחר תבוסה 5:1 לסראגוסה, ריאל הייתה רביעית מהסוף, נקודה אחת בלבד מעל ויאדוליד. דפורטיבו, סלטה ויגו וסראגוסה הובילו את הטבלה, כשראיו ואייקנו, מיורקה ואלאבס סגרו את שבע הראשונות.
דל בוסקה מונה לאחר שטושאק פוטר באמצע נובמבר 1999 בעקבות משפט שנכנס להיסטוריה: "יש סיכוי גדול יותר לראות חזיר עף מעל הברנבאו מאשר שאני אתקן את זה". לבסוף, ריאל סיימה את העונה בליגה במקום החמישי, שבע נקודות מהמוליכה דפורטיבו, והוכתרה לאלופת אירופה.
ויסנטה דל בוסקה (רויטרס)המהפך יקרה עם או ללא שינוי על הקווים?
שני המהפכים הללו, שהובילו את ריאל מדריד ממשבר לזכייה בליגת האלופות, הגיעו לאחר שינוי על הקווים. גם ב-1998 הבלאנקוס זכו בגביע עם האוזניים הגדולות, לראשונה מאז 1966. בתחילת אותה שנה,הקבוצה של יופ היינקס פיגרה בארבע נקודות אחרי ברצלונה והיחסים בין השחקנים למאמן היו מתוחים. "איבדתי שליטה על חדר ההלבשה. זו הייתה החלטה שהתקבלה הרבה קודם, ומשחק אחד לא היה משנה אותה. אם ריאל מדריד לא הייתה זוכה בליגת האלופות, זו הייתה אחת העונות הגרועות שלה מזה זמן רב. תשעים דקות לא יכולות לשנות את עתיד הקבוצה", הסביר לורנסו סאנס ב-28 במאי, שבוע אחרי הזכייה בגביע השביעי, לגבי החלטה שנלקחה חודשים קודם לכן.
הסיבה לכך שההחלטה לא יושמה מוקדם יותר הייתה שהקבוצה, שהתבססה יותר על ניהול עצמי מאשר על הכוונה מהספסל, המשיכה להתקדם בליגת האלופות, עד הזכייה. בליגה היא סיימה רביעית, 11 נקודות אחרי ברצלונה, ובגביע הודחה כבר בסיבוב הראשון על ידי אלאבס מהליגה השנייה. יש סיפורים בלתי נתפסים מאותה תקופה בין היינקס לשחקנים. "אנחנו השחקנים, מתוך עקשנות, ניסינו כל הזמן לעקוף אותו. הגיע רגע, כשכבר איבדנו מיקוד בליגה, שבו היינקס זימן את היירו, סאנצ'יס, ראול, רדונדו ואותי לפגישה. ואז ראול, שהיה בן 19, ניגש ללוח והתחיל להסביר לנו איך צריך לשחק, ככה וככה, ובאישיות שלו שאל אותנו מה אנחנו חושבים. הסתכלנו עליו כאילו לומר לו, תשב, יש כאן מאמן. ואז הבנו שהוא לא המאמן", סיפר מיאטוביץ'.
צ'אבי אלונסו (IMAGO)לזכותו של צ'אבי אלונסו עומדת העובדה שריאל מדריד כבר לא פעם הצליחה להפוך מצב של משבר לסיום עונה עם חגיגה גדולה. מנגד, זה כמעט אף פעם לא קרה בלי שינוי על הקווים.