ראפיניה התפוצץ בברצלונה בעונה שעברה והפך לאחד השחקנים הטובים בעולם, אוחד החשובים בברצלונה. בראיון נרחב למגזין ‘GQ Hype’ הוא סיכם את העונה הנהדרת והודה בתחושת ההחמצה העמוקה בנוגע לטקס כדור הזהב, שם סיים במקום החמישי מאחורי מוחמד סלאח, ויטיניה, לאמין ימאל ואוסמן דמבלה שזכה.
על יכולת השיא בקריירה שהוא מציג בתקופה האחרונה אמר: “עונת 2024/25 הייתה מאוד מיוחדת, עם הופעות עקביות, שערים חשובים ותארים אישיים. ההתחלה החזקה של עונת 2025/26 נתנה לי עוד יותר ביטחון. מה שהופך את הרגע הזה לכל כך ייחודי הוא השילוב של צמיחה טכנית, ניסיון מצטבר ואיזון מנטלי. כיום אני מרגיש שאני יכול לשחק עם יותר חופש, לקרוא את המשחק טוב יותר, ולהתמודד עם הלחץ בצורה בוגרת יותר”.
אחד הנושאים הבוערים עבורו היה פספוס הזכייה בכדור הזהב: “זו הייתה אכזבה אישית. כשאתה נותן כל כך הרבה, עובד קשה מדי יום, ומרגיש שהייתה לך עונה מדהימה, אתה מצפה באופן טבעי להיות בין הטובים ביותר. לסיים חמישי זה כבוד, כמובן, אבל הציפיות שלי היו גבוהות יותר”.
אוסמן דמבלה עם כדור הזהב, ראפיניה היה צריך לסיים מעליו? (IMAGO)המחשבות על מונדיאל 2026: “זכייה בגביע העולם עם ברזיל תהיה החלום הגדול ביותר בקריירה שלי. מאז שהייתי ילד, כששיחקתי יחף ברחובות, חלמתי על הרגע הזה: לייצג את המדינה שלי על הבמה הגדולה ביותר ולהילחם על התואר הכי חשוב שיש. זו מוטיבציה יומיומית. לשחק בברזיל זה כבוד גדול, אבל זה גם מגיע עם הרבה לחץ. הכדורגל בברזיל הוא ממש כמו דת, והציפיות תמיד גבוהות בצורה יוצאת דופן”.
כיצד המונדיאל משנה עונה שלמה: “מונדיאל משנה לחלוטין את הגישה שלך לעונה. לכל משחק, לכל אימון, לכל החלטה יש חשיבות גדולה יותר כי אתה יודע שאתה מתכונן לטורניר שמתרחש רק פעם בארבע שנים ומייצג את החלום האולטימטיבי עבור כל שחקן. המיקוד שלי כעת הוא לשמור על עקביות וצמיחה בברצלונה, מכיוון שהביצועים שלי במועדון ישפיעו ישירות על המקום שלי בנבחרת”.
בנוגע לתקופת ההסתגלות בברצלונה: “החלק הקשה ביותר היה הלחץ והציפיות. ברצלונה הוא מועדון ענק, והמשמעות של להגיע לכאן היא שאתה צריך להוכיח את עצמך באופן מיידי”.
ראפיניה, "החלק הקשה בהסתגלות היה הלחץ והציפיות" (IMAGO)כשנשאל האם קיימת יריבות עם לאמין ימאל ענה: “לא, היריבות הזו פשוט לא קיימת... מה שבאמת קיים בינינו הוא רצון הדדי להופיע במיטבנו, לדחוף אחד את השני קדימה ולעזור לקבוצה להצליח. אנחנו מאתגרים אחד את השני על המגרש, אבל תמיד בצורה בונה, אף פעם לא אישית. מחוץ לכדורגל, היחסים שלנו חזקים מאוד. אנחנו חולקים צחוקים, חוויות ותומכים אחד בשני במגרש ומחוצה לו. אני מרגיש שלאמין הוא משפחה”.
על השחקן אותו הוא העריץ: “אם הייתי צריך לבחור אחד, הייתי אומר ניימאר. לראות מקרוב את הדרך שבה הוא מבין את המשחק, את האינטליגנציה שלו, את הפשטות שלו, ואיך שהוא עושה ללא מאמץ דברים שנראים בלתי אפשריים לאחרים... זה פשוט ברמה אחרת”.
האם ירצה לפרוש בברצלונה: “כן, הייתי רוצה מאוד. ברצלונה הוא מועדון שנתן לי כל כך הרבה, שקיבל אותי ברגע חשוב מאוד בקריירה שלי, ובו אני מרגיש בבית. אם הנסיבות יאפשרו, זה יהיה כבוד לבלות את שארית הקריירה שלי כאן, לזכות בתארים, לעזור לשחקנים הצעירים ולהשאיר את חותמי בהיסטוריה של המועדון. אבל אני גם יודע שכדורגל הוא בלתי צפוי, לכן אני מנסה לחיות בהווה. כרגע, המיקוד שלי הוא לתת את הכי טוב שלי כל יום בחולצה הזו”.
ראפיניה חוגג, מרגיש בבית (La Liga)