השימוש בטכנולוגיית וידאו בגביע הקונפדרציות זכה לביקורת בעקבות ה-0:1 של נבחרת גרמניה על צ'ילה בגמר שנערך אמש (ראשון), ובאופן כללי, בשל התפקוד וההחלטות שהתקבלו באמצעות ה-VAR (שופט הנעזר בווידאו) לאורך הטורניר, כאשר בפתח כמובן השימוש בטכנולוגיה הזאת במפעלים גדולים הרבה יותר (במונדיאל הקרוב) ובליגות המובילות בעולם.
גל הביקורות האחרון שתפס אמש תאוצה התרחש בעקבות ההחלטה הנוגעת לשחקן צ’ילה, גונסאלו חרה, אשר נראה שולח מרפק לעבר שחקן נבחרת גרמניה טימו ורנר במהלך המשחק, אך גם לאחר הפנייה לשופט הנעזר בווידאו, ההחלטה נותרה על כרטיס צהוב בלבד במקום הרחקה מיידית.
היו כמה רגעים שנויים במחלוקת עם המערכת לאורך הטורניר. בניצחון של נבחרת צ’ילה במהלך חצי הגמר נגד פורטוגל, בלם אלופת אירופה ז’וזה פונטה ביצע עבירה ברורה ברחבה על פרנסיסקו סילבה, אולם השופט לא העניק פנדל ואף לא ביקש לראות את האירוע באמצעות הווידאו.
נבחרת גרמניה זכתה בגביע הקונפדרציותבמשחק בין גרמניה לקמרון בשלב הבתים, השופט הרחיק את השחקן הלא נכון לאחר שצפה בשידור חוזר, לפני תיקון הטעות לאחר צפייה שנייה. במשחק של מקסיקו נגד ניו זילנד, היה עיכוב ארוך בסוף המשחק לאחר ששופט הווידאו צפה בתגרה בין שחקני הנבחרות. תחילה ניתנה הוראה לשופט המשחק לשלוף כרטיס לשחקן אחד בלבד, לפני שהמשחק נעצר שוב ושני שחקנים נוספים הוכנסו לפנקס.
מגן ארסנל לשעבר ונבחרת אנגליה, לי דיקסון, ביקר: “זו מערכת חסרת כל שימוש. אם אנחנו משווים את התפקוד שלה במשחקי הכדורגל ביחס לענפי ספורט אחרים אשר נעזרים בווידאו, אז הכדורגל נראה מגוחך ביחס לענפים האחרים. המקרה של גונסאלו חרה הזוי. זה אפילו לא אדום, זה סגול”.
ההודעה כי מבצעים שימוש במערכת הווידאו (רויטרס)שופט העבר האנגלי מארק הלסי, צייץ: "מה לכל הרוחות קורה עם שופט הווידאו? המערכת מייצרת רק בלאגן. יש פרוטוקול חוקים ברור, אבל השופטים לא דבקים בו".
לואיס גרסיה, קשר העבר של ליברפול ונבחרת ספרד, מחה גם כן: "אני עדיין לא מצליח להבין את השימוש בשופט הווידאו. אם אתה צריך לקחת החלטה להפסיק את המשחק, זה חייב לקרות רק אם עומד להתרחש אירוע שמשנה את פני המשחק לגמרי".
עוד שחקן ליברפול בעבר, סטן קולימור, הוסיף: "גונסאלו חרה היה חייב לקבל אדום. אני תוהה אם ההפסקה נתנה לשופט את המחשבה שצריך להמשיך עם 11 נגד 11 בגמר ולכן הוא לא שלף כרטיס אדום. לא רואה שום תסריט אחר כהגיוני".
שחקן סאות’המפטון וסטוק בעבר, דני היגינבוטום, כתב: "שופט הווידאו יעבוד רק בכל מה שקשור להחלטות עובדתיות, לא סובייקטיביות. כאשר ההחלטה היא מבוססת על חוות דעת של השופט, כל מערכת הווידאו חסרת טעם".
כעת נשאלת השאלה האם בתמונה הגדולה, המערכת עזרה. ובכן, בשלב הבתים היו שישה משחקים בהם התקבלו “החלטות משנות משחק” בעזרת השימוש בשופט הווידאו, לצד עוד 29 “אירועי מפתח”, על פי השופט הראשי של פיפ”א, מאסימו בוסקה. הרישומים האלה נכונים ל-35 אירועים אשר בהם נעשה שימוש במערכת לאורך 12 משחקים בשלב המוקדם.
על פי בוסקה, ישנם גם אירועים טובים אשר אפשר לציין. למשל, במשחק בין פורטוגל למקסיקו, פפה היה בטוח כי העניק יתרון לנבחרתו אך השופט התייעץ עם עוזר הווידאו ויחדיו הם קיבלו החלטה לפסול את השער שלו, בטענת נבדל צודקת, עליה הקוון לא עלה ללא סיוע המערכת.
גם לחלוץ צ’ילה, אדוארדו ורגאס, היה מקרה דומה בו שער שלו נפסל בשל טענת נבדל צודקת כאשר היה מדובר במקרה שספק אם העין האנושית הייתה יכולה לעלות עליו. לאחר מכן, באותו המשחק (נגד קמרון בשלב הבתים), שער נוסף של ורגאס נפסל אך הפעם שופט הווידאו תיקן את ההחלטה ואישר את הגול של הצ’יליאני.
אז מה פיפ"א טוענת להגנתה בנושא? הנשיא, ג’יאני אינפנטינו, אמר כי “המערכת הייתה הצלחה גדולה. יש עוד צורך בעבודה על פרטים נוספים ולראות איך משפרים את מהירות קבלת ההחלטות של השופטים. ללא המערכת היינו מקבלים טורניר שונה, פחות הוגן. הודות למערכת, השגנו דבר גדול, הטעויות הגדולות לא יתרחשו עוד. תמיד יהיה שופט שיחליט ותמיד יהיו דיונים, אבל טעויות גדולות יתוקנו וזה הישג שהתבקש שנשיג במשך שנים רבות”.
ג'אני אינפנטינו. בטוח שהמערכת תמנע טעויות גדולות בהמשך (רויטרס)גם מאסימו בוסקה הודה כי “יש לשפר היבטים רבים במערכת. כל מדינה השולחת צוותי שיפוט למונדיאל צריכה לעבוד עם המערכת בכל יום כדי להתמקצע ככל האפשר. האימונים לגביע הקונפדרציות עם המערכת בוצעו תוך חמישה ימים בלבד. כדי ליישם יותר, כדי להיות מקצועיים יותר, אנו זקוקים לעוד ימי אימון”.