משחקי ידידות של נבחרות בעיצומה של עונה עמוסה ומתישה נתפסים בעיקר כמטרד. הכוכבים עוזבים את קבוצותיהם בשלב קריטי, קוטעים את המומנטום, ואף עלולים להיפצע במפגשים חסרי משמעות. הדוגמה הטרייה ביותר לתופעה העגומה היא ראפיניה, שנפגע במשחק לא רלוונטי של ברזיל נגד צרפת בארצות הברית, ייעדר כחודש ויחסר מאוד לברצלונה, בין היתר בצמד המפגשים מול אתלטיקו מדריד ברבע גמר ליגת האלופות.
ואולם, לפעמים שחקנים ספציפיים דווקא זקוקים למשחקים מסוימים בנבחרת. זה בוודאי המקרה של פלוריאן וירץ שהרוויח ביום שישי מכל הכיוונים כאשר זהר בניצחון גרמניה 3:4 על שווייץ. זה היה הערב שלו מהתחלה ועד הסוף כי הוא הינדס את כל השערים של נבחרתו וחייך מאוזן לאוזן אחרי שריקת הסיום.
ההצגה החלה כאשר הקשר הגביה כדור מדוד לראשו של יונתן טה שהבקיע את שער השוויון. לפני השריקה להפסקה, כדור עומק מושלם שלו מצא את סרג' גנאברי שלא התקשה להשוות פעם נוספת. וירץ עצמו הפציץ לחיבורים הרחוקים וכבש את השער היפה ביותר בהתמודדות. הוא הודה בדיעבד כי לא בדיוק התכוון לכך, אבל זה דווקא מועיל עוד יותר לביטחון העצמי – כי המשמעות היא כי המזל הולך איתך. ואז, אחרי ששווייץ השוותה ל-3:3, קבע וירץ את התוצאה הסופית עם כדור נוסף לחיבורים. זה היה טיפה פחות מטריף, אבל עדיין יפה, והפעם גם מדוד בדיוק של סנטימטר.
פלוריאן וירץ (IMAGO)צמד ושני בישולים, מה עוד אפשר לבקש? ובכן, אפשר. וירץ נגע בכדור 99 פעמים, דייק ב-11 מסירות בשליש האחרון של המגרש, וביצע גם 9 חילוצים. הוא היה מעורב בכל המהלכים, עשה עבודת הגנה, ולא היה ספק מי המנהיג של גרמניה. בגיל 22, זה לא דבר של מה בכך, במיוחד כאשר הנבחרת בונה את השלד החדש לאור פרישתם של הכוכבים הוותיקים.
טוני קרוס תלה את הנעליים, מנואל נוייר עזב את הנבחרת בצל הבעיות הבריאותיות, וגם תומאס מולר סיים את דרכו במדים הלאומיים. בלעדיהם, דרושות דמויות חדשות שיצעידו את כולם קדימה. ג’ושוע קימיך קיבל את סרט הקפטן, ויש גם שחקנים ותיקים נוספים, אבל יש הרבה יותר מקום ליוזמת הצעירים, ומתקבל הרושם כי וירץ מוכן לקחת את הצ'אנס בשתי הידיים. החבר הטוב ג'מאל מוסיאלה שוב פצוע, ולא בטוח אם יהיה כשיר לחלוטין לקראת המונדיאל. בהיעדרו, וירץ אמור לספק את היצירתיות, ולפרשנים מסוימים היו ספקות לגבי מוכנותו בגלל עונת ההתאקלמות הבעייתית בליברפול. הספקות האלה הוסרו שלשום, ועל הדרך הועבר מסר חד וברור גם לאנפילד.
בבאיירן מינכן נעשו לפני שנה מאמצים לא מבוטלים לשכנע את וירץ לחתום בשורות אלופת גרמניה ולהתאחד עם מוסיאלה באופן קבוע, אבל הקשר בחר לעזוב את לברקוזן לטובת פרמייר ליג. הוא האמין כי זה היה צעד נכון יותר מבחינת התפתחות מקצועית, וגם המרכיב הכלכלי היה חשוב. שכרו גבוה יותר בליברפול, בעוד ליברפול שילמה תמורתו 125 מיליון אירו שהיוו שיא כל הזמנים עד לבואו של אלכסנדר איסאק מניוקאסל. תג המחיר הגבוה והמוניטין העצום יצרו בצדק ציפיות גבוהות מאוד, ולכן פתיחה חלשה למדי גרמה לגל ביקורת בממלכה כלפי היהלום הגרמני.
פלוריאן וירץ דוהר (IMAGO)המשבר בליברפול
קשיי ההסתגלות דווקא היו צפויים. בלברקוזן של צ'אבי אלונסו המשחק היה בנוי סביב הכישורים של וירץ. הוא נהנה לשלוט בקצב, לחפש את השטחים הפנויים ולהיות המוציא לפועל. בליברפול, במיוחד בתחילת העונה, הסגנון הותאם בעיקר ליכולותיו של מוחמד סלאח. הסופרסטאר המצרי היה האחראי המרכזי לזכייה באליפות אשתקד, והמאמן ארנה סלוט לא התכוון, לפחות בחודשי הסתיו, להעביר את הכתר לראשו של וירץ. לגרמני אפילו לא הייתה משבצת מוגדרת, והוא חיפש את עצמו תוך כדי תנועה בליגה מאתגרת יותר מבחינה פיזית. היה צריך להיות אופטימי מדי כדי לצפות שהכל ילך חלק לחלוטין, והתקשורת הבריטית ידועה בחוסר סבלנות. תוסיפו לכך את העובדה כי לברקוזן היא קבוצה עם מספר אוהדים נמוך יחסית, ולכן לא נתונה ללחץ מתמיד, ותקבלו אווירה חריגה עבור וירץ במגוון מובנים.
אז הגרמני נקלע לסוג של משבר. בעוד ליברפול רשמה הפסד אחרי הפסד באוקטובר, הוא עדיין המתין לשער או בישול בפרמייר ליג, והפרשנים דרשו לספסלו. "צריך להוציא את וירץ מההרכב כי ליברפול צריכה לחזור ליסודות של העונה שעברה ולצבור ביטחון עצמי מחדש", קבע ג'יימי קראגר. לא היה פשוט לחזור לעונה שעברה ללא לואיס דיאס שנמכר לבאיירן מינכן ועם סלאח בכושר הרבה פחות נוצץ. הפציעה של איסאק שגמר את העונה עוד לפני שהפגין עשירית מהפוטנציאל בוודאי לא תרמה. לזכותו של סלוט יש לציין כי הוא סירב לזרוק את וירץ מתחת לגלגלי האוטובוס. הוא התעלם מרעשי הרקע, חיפש את הדרך לשלב את הגרמני, ובשלב מסוים החל להיווצר שיתוף פעולה מבטיח בינו לבין החלוץ החדש הוגו אקיטיקה שהחתם בקיץ מפרנקפורט.
איסאק ו-וירץ (IMAGO)זה לא מקרי כי את שער הליגה הראשון הבקיע וירץ בשלהי דצמבר מבישול של הצרפתי. בסך הכל, הם סידרו זה לזה 6 שערים העונה, והקצב צפוי להשתפר עוד. "פלוריאן הוא שחקן אדיר. אני נהנה מאוד לראות אותו ולשחק לצידו. שיחקתי נגדו בבונדסליגה, ואני ממש אוהב את הסגנון שלו. אנחנו משדרים על אותו גל, אבל דרוש זמן כדי להבין זה את זה טוב יותר. אני מקווה שתהיה לזה המשכיות", אמר אקיטיקה בינואר. "הוגו הוא שחקן פנטסטי. ידעתי את זה, אבל הוא הפתיע אותי לטובה בכל זאת. התנועה שלו מצוינת, וכיף לשתף איתו פעולה", קבע וירץ.
במקביל, חל פיחות משמעותי במעמדו של סלאח, קל וחומר אחרי הראיון המפורסם שלו בתחילת דצמבר והנסיעה לאליפות אפריקה. וירץ הוא עדיין לא האס של ליברפול, אבל עיתונאים כבר לא מעזים להגדירו כפלופ, וגם אלה שלא צפו בו במיטבו בלברקוזן מתחילים להבין את הפוטנציאל. ההכרזה כי סלאח יעזוב בתום העונה מבשרת על תום עידן, והתקופה החדשה יכולה להיות בסימן וירץ. במקביל, מתרבים הדיווחים על עזיבתו הצפויה של סלוט והחלפתו בצ'אבי אלונסו. הפליימייקר לא יכול לבוא בטענות להולנדי על היחס כי הוא היה מצוין, אבל ברור כי הסגנון של הבאסקי מתאים לו הרבה יותר, והאיחוד עם המנטור הנערץ עשוי לסייע לו מאוד.
מבחינת הגרמני, יש למה לצפות לקראת העונה הבאה, אבל הוא עדיין היה זקוק מאוד למשחק טוב באמת כדי להרגיש שוב על הגל הנכון כמו בלברקוזן. ביום שישי זה קרה. המופע בבאזל יגרום לווירץ המון נחת, וליברפול תקבל בחזרה שחקן שמח ובטוח יותר. ייתכן שזה ישפיע לטובה גם על המשחקים שנותרו לאדומים עד לסיום העונה.