יש מועדונים שלפני טקטיקה, לפני מספרים, אפילו לפני יכולת, הם מחפשים אופי, כאלה שלא צריכים יותר מידי כדי להבין ממה הם עשויים. מועדון כזה הוא יובנטוס, ושחקן שכזה הוא ווסטון מקיני. הקשר האמריקאי של הגברת הזקנה כבר מזמן לא “הנציג הזה מארצות הברית”, אלא שהוא הפך לאחד הפנים של הקבוצה, ואחד מאבני היסוד במאבק שלה לחזור לפסגת הבמה בסרייה א’.
מדור "שני צדדים למטבע" יסקר את המשחקים הגדולים בליגה האיטלקית עם סיפור מכל צד. והפעם, לקראת יובנטוס - רומא שישודר ב-ONE2: ווסטון מקני ומילה סבילאר.
הילד מטקסס שלא פחד מאירופה
מקיני נולד ב-28 באוגוסט 1998 בפורט לואיס, טקסס, וגדל במשפחה צבאית, אביו שירת בצבא ארה”ב. המשמעות: ילדות ניידת, מעבר בין מקומות, הסתגלות מהירה וסביבה תובענית. ערכים של משמעת, נחישות ועבודה קשה נטמעו בו מגיל צעיר, ואלו הפכו בהמשך לחלק מה-DNA שלו כשחקן.
ווסטון מקיני (IMAGO)בגיל צעיר הצטרף לאקדמיה של דאלאס, אחד המועדונים המובילים בפיתוח כישרונות בארה”ב, אבל דווקא בגיל 18 קיבל החלטה אמיצה: לעזוב הכול ולעבור לאירופה. בלי דקות מובטחות, בלי תהילה מיידית. היעד: שאלקה מהבונדסליגה. בשאלקה קיבל מקיני את ההזדמנות הראשונה שלו בכדורגל הבכיר, ובמהרה ביסס את עצמו כשחקן הרכב.
הוא לא היה הקשר הכי מבריק ולא הכי טכני, אבל כן הכי רעב. מאמן אחרי מאמן סמך עליו, בזכות אינטנסיביות, כניסות לעומק, משחק ראש מצוין ואופי של לוחם. היכולת הזו, יחד עם פריצה בנבחרת ארה”ב, הביאה את העיניים של יובנטוס להינעל עליו.
ווסטון מקיני בימים בשאלקה (IMAGO)המעבר ליובנטוס, והוכחת הערך
בקיץ 2020 הגיע מקיני ליובנטוס בהשאלה עם אופציית רכישה. לא מעט גבות הורמו אז באיטליה: “אמריקאי ביובה?”, אבל מקיני ענה מהר מאוד על הדשא. הוא כבש שערים חשובים, כולל אחד בלתי נשכח בקאמפ נואו מול ברצלונה בליגת האלופות, והראה שהוא לא מתרגש ממעמדים. יובנטוס מימשה את האופציה, ומאז מקיני הפך לשחקן קבוע ברוטציה, לפעמים כקשר מרכזי, לפעמים כקשר התקפי, ואפילו כמגן כנף. שחקן של מאמנים, כמו שאומרים.
בעונה הנוכחית מקיני הוא הרבה מעבר ל”עוד שחקן סגל”. הוא אחד העוגנים במרכז המגרש: עשרות הופעות בכל המסגרות, תרומה בשערים ובבישולים, אחוזי הצלחה גבוהים במאבקים, אינספור קילומטרים של ריצה. זה אולי לא תמיד נראה בסטטיסטיקה היבשה, אבל במגרש זה מורגש בכל נגיעה: הוא זה שלוחץ, מחלץ, מצטרף לרחבה, ובעיקר מרים את הקבוצה ברגעים קשים.
ווסטון מקיני (IMAGO)בסך הכל יש לקשר 203 הופעות במדים השחורים ולבנים, בהן הוא הצליח לרשום 20 שערים ולהוסיף 21 בישולים. אליפויות אין, כי הגיע אחרי תקופת השיא ולאחר עידן הזהב, אך השיפור קיים ללא ספק. כרגע יובה קצת רחוקה, אבל ניצחון על רומא ולפתע הגברת הזקנה שוב יכולה למצוא את עצמה במרוץ על הסקודטו, כשהיא תתקרב עד נקודה אחת ליריבה שלה.
אפילו מאמן הקבוצה, לוצ’יאני ספאלטי, שיבח אותו מוקדם יותר החודש: “מקיני הוא השחקן המושלם עבור מאמן. יש לו גישה של ‘תגיד לי מה לעשות’, ורואים שהוא ללא ספק התגבר על הפחדים שלו בילדות, הוא אמיץ. הוא עושה דברים שלא חלק מהארסנל שלו, אני יכול לשים אותו באגף ימין, קיצוני ימני, הוא יעשה הכל בצורה טובה ולא יתלונן”.
ווסטון מקיני ולוצ'יאנו ספאלטי (IMAGO)סימן שאלה סביב העתיד
ועדיין, לצד היכולת, יש גם עננה. החוזה של מקיני ביובנטוס פג בקיץ הקרוב, מה שאומר שעל הנייר הוא גם יכול לחתום היכן שירצה בעוד כשבוע וחצי לעונה הבאה, ושיחות הארכה טרם הבשילו. יש עניין מצד מועדונים נוספים באירופה, ויובנטוס תצטרך להחליט: להאריך, למכור, או להסתכן. מקיני מצדו ממשיך לעשות את הדבר היחיד שהוא יודע: לשחק. בלי רעשי רקע, בלי הצהרות.
בשבת, מול רומא, זה שוב יהיה אחד מאותם משחקים שמגדירים עונה. משחק של מאבקים, של קצב גבוה, של אופי. בדיוק המקומות שבהם מקיני פורח. אם יובנטוס רוצה לשלוט במרכז, לשבור את הלחץ של רומא ולהכתיב קצב, היא תצטרך את האמריקאי שלה בשיאו.
כי ווסטון מקיני הוא לא רק קשר. הוא סמל לדרך, לשחקן שלא גדל באיטליה, אבל למד לדבר את השפה של יובנטוס שוטף: הקרבה, מאבק וניצחון. ובשבת? עוד פרק בסיפור של הילד מטקסס, שממשיך להילחם על הבמה הגדולה של הכדורגל האירופי, באחת היריבויות הגדולות ביותר שיש לליגה בארץ המגף להציע.