יש רגע בקריירה שבו הכל מרגיש כמו שיא, ואז מתחיל השלב שבו השיא כבר מאחוריך. עבור רוב האנשים, זו תחושת מיצוי שמביאה איתה רצון לשינוי: הייטקיסט שעובר להוראה, עורך דין שמפנה מקום לסטארט-אפ קטן. בעולם הכדורגל, השלב הזה מתבטא כמעט תמיד באותו אופן; מעבר לליגה נינוחה יותר, עם חוזה עתק ואחריו פרישה שקטה על חוף אקזוטי, בין אם בארה"ב, קטאר או סעודיה. זה המסלול הקלאסי. אבל לא אם תשאלו את לוקה מודריץ’.
לוקה מודריץ’ כבר השיג כמעט הכל מהכל בקריירה שלו. ב-13 שנותיו בריאל מדריד, זוכה כדור הזהב של 2018, השנה בה הוביל את נבחרתו לגמר מונדיאל היסטורי, זכה שש פעמים בצ’מפיונס. הקרואטי לבדו זכה פי שניים יותר פעמים בתואר מאינטר ומנצ’סטר יונייטד, פעם אחת יותר מברצלונה כולה בהיסטוריה, בדיוק כמו מועדונים כמו באיירן מינכן וליברפול ואחד פחות מהשנייה בטבלת הזכיות, מילאן, הקבוצה אליה הוא הצטרף רגע לפני שיחגוג את יום הולדתו ה-40, במטרה להחזירה לקדמת הבמה.
בתקופה שבה גם כדורגלנים בני 30 (ואפילו צעירים יותר) מבצעים את המעבר למכונות הכסף בעיקר מהמפרץ בלי לחשוש ממה שיגידו עליהם או כיצד זה ייתפס, מודריץ’ הוא דג ששוחה נגד הזרם. אחרי שעזב את ריאל מדריד כעבור 13 שנים בבירת ספרד, וכשרבים כבר ראו את הפרידה מהברנבאו כסיום מתוק, מודריץ’ עדיין כותב פרקים חדשים בספר הבלתי נגמר שנקרא הקריירה שלו. כמו רבים מהקולגות שלו, גם הוא בחר להישאר ב”אזור הנוחות”, רק שעבורו צמד המילים הללו מקבל משמעות שונה, ומתאר הישארות בטופ של הכדורגל האירופי והמשך תחרותיות ברמות הגבוהות ביותר של הענף.
לוקה מודריץ' (IMAGO)מגשים חלום ולא רוצה לשחק מול ריאל
בחתימה שלו במילאן, מעבר להיותה חריגה בנוף הכדורגל של ימינו, מודריץ’ מוכיח שגם בבואו לגיל 40, לא מאוחר להגשים חלומות. מצחיק לומר זאת על מי שהשיג כל תואר אפשרי בקריירת המועדונים שלו, אך לבישת החולצה של מילאן היא התגשמות חלום ילדות של שנות ה-90. אז, כמו לא מעט ילדים קרואטים, גדל מודריץ’ על זבונימיר בובאן, הקשר הקרואטי שהיה אחד השחקנים הבולטים בקבוצה שכונתה ‘גרנדה מילאן’.
במרוצת השנים ולאחר שמודריץ’ הצליח להתעלות אפילו על בובאן האגדי כגדול כדורגלני קרואטיה בכל הזמנים, הפכו בובאן ומודריץ’ גם לחברים, כאשר לאחרון מאז ומתמיד קסם הרעיון לשחק בקבוצה שבה כיכב גיבור ילדותו. אגב, בובאן, שמשמש כיום כנשיאה של דינמו זאגרב, רצה להגשים את הפנטזיה של אוהדי האלופה הקרואטית ולהחזיר את מודריץ’ לסגירת מעגל בקבוצה בה גדל, אך הקשר נאלץ לסרב בנימוס, כשהוא מסביר זאת ברצונו להישאר ברמות הגבוהות על מנת להגיע הכי מוכן שאפשר למונדיאל 2026 בקיץ הבא, שצפוי גם להיות אקורד הסיום לקריירה שלו.
זבונימיר בובאן מעניק למודריץ' את פרס כדורגלן השנה בקרואטיה ב-2015 (IMAGO)אלא שעל פי התקשורת ברחבי אירופה, ישנה סיבה נוספת לבחירה של מודריץ’ במילאן, והיא נעוצה דווקא בקבוצתו לשעבר. הקרואטי מגיע למילאן אחרי שנת שפל, בה סיימה במקום השמיני שהותיר אותה מחוץ לאירופה, כאשר משמעות הדבר היא הימנעות ממפגש עם האקסית, ריאל מדריד, כשהוא לא רוצה להיות בסיטואציה שבה הוא משחק מול חבריו לשעבר באצטדיון שבו כבש כל פסגה אפשרית.
זלאטן מצא את ה”זלאטן הבא”?
משעלה הדיווח הראשוני על הצטרפותו האפשרית של מודריץ’ למילאן, הדבר הרים לא מעט גבות בקרב אוהדי הכדורגל. אפשר להבין זאת, שכן תהליך ההבראה לו זקוקה הקבוצה נתפס ככזה שצריך להתבסס קודם כל על שלד צעיר ורעב שיוכל להוביל את הקבוצה לטווח הארוך. אלא שהמנהל המקצועי החדש איגלי טארה ומסימיליאנו אלגרי הוותיק, שחוזר לקדנציה שנייה כמאמן הקבוצה אותה הוביל לזכייה בסקודטו ב-2011, הבינו שכדי לעשות את הדרך בחזרה לקדמת הבמה, נדרש קודם כל מישהו שזו הסביבה הטבעית שלו.
וכדי להבין את משמעות הניסיון, מה שכבר נתפס בעיני רבים כקלישאה שחוקה של עולם הכדורגל, צריך לחזור כמעט שש שנים אחורה. אם מישהו היה אומר לאוהדי מילאן בדצמבר 2019, לאחר תבוסה היסטורית 5:0 לאטאלנטה, ששנתיים וחצי לאחר מכן הם יזכו באליפות, הם היו שולחים אותו לטיפול.
אלא שהדרך להפיכת הבלתי אפשרי למציאות החלה עם החתמה אחת, ששינתה את פני המועדון; היה זה זלאטן איברהימוביץ’, שאחרי שנה אחת בלוס אנג’לס גלאקסי, שבע ממנטליות הכדורגל האמריקאית ובגיל 38 חזר לקדנציה שנייה במועדון איתו זכה באליפות ב-2011. האפקט של השבדי היה מהיר במיוחד, כאשר עם רצף מטורף, הוא הצליח לקחת את מילאן כבר באותה עונה לאירופה כנגד כל הסיכויים, כאשר זו שלאחריה הסתיימה בסגנות, וזו שלאחריה, כבר עם תואר האליפות האחרון של המועדון בעונת 2021/22.
זלאטן איברהימוביץ' (אינסטגרם)כמעט שש שנים חלפו, וכעת, ממרומי תפקידו כיועץ לבעלים ואחד ממקבלי ההחלטות הבכירים של הרוסונרי, זלאטן חיפש את ה’זלאטן הבא’. נכון, הוא ומודריץ’ שתי פרסונות שונות ויש שיגידו גם הפוכות לחלוטין, הן על המגרש אך בעיקר מחוצה לו, אך אם ישנן מספר תכונות ששניהם חולקים במשותף; ווינריות, מנהיגות ואהבה טהורה למשחק. אלו הן שלוש התכונות שהביאו את זלאטן בחזרה למילאן אחרי שכבר נדמה היה שסיים עם הכדורגל האירופי, ואלו הן גם התכונות שמביאות את מודריץ’, שבספטמבר יחגוג 40, למועדון עם לחץ עצום וציפיות ענק, כשעל פניו, לפחות כפי שנראתה העונה האחרונה של מילאן והמצב בו הקבוצה נמצאת נכון לכתיבת שורות אלה, יש לו יותר מה להפסיד מלהרוויח.
מגיע לליגה הכי תחרותית באירופה
ואפשר להסתכל על הדברים גם מזווית אחרת. אחרי עונה שהסתיימה במקום השמיני ללא אירופה, גם מקומות 5-6 וחזרה לפחות לליגה האירופית ייחשבו כצעד קדימה עבור מילאן. אבל מודריץ’ לא היה מגיע לקבוצה שתקרת הזכוכית שלה היא שישייה או הרביעייה הראשונה.
תשכחו מעידן השליטה הבלעדית של יובנטוס; מבט על הסרייה א’ של חמש השנים האחרונות מגלה כי מדובר בליגה התחרותית ביותר מבין חמש הליגות הגדולות של אירופה, כשבכל אחת מהשנים הללו קיבלנו אלופה שונה, אינטר, מילאן, נאפולי, שוב אינטר וכעת שוב נאפולי, שבדומה למילאן של העונה, סיימה את עונת 2023/24 בצורה כושלת במיוחד במקום העשירי, מה שהוביל לכך שאיש לא לקח אותה ברצינות בתחילת העונה הנוכחית, שנגמרה בזכייה בתואר בפעם הרביעית בתולדותיה.
חוסר היכולת של המועדונים הגדולים לייצר יציבות ושושלת הפכה את הליגה האיטלקית כיום לפתוחה ביותר באירופה, וזו שבתחילת כל עונה, זהות האלופה בה היא הכי פחות ברורה. אם עד כה ההימור הבטוח תמיד היה על אינטר העמוקה והאיכותית של סימונה אינזאגי, הרי שההשפלה 5:0 לפ.ס.ז’ בגמר ליגת האלופות סימנה סוף עידן מבחינת הנראזורי והמאמן, שעבר לאל הילאל הסעודית, כשגם הסגל העייף והמבוגר של הקבוצה צפוי לחטוף זעזוע לקראת העונה הבאה. בזמן שיובנטוס לא עושה קולות של חזרה לרלוונטיות ונאפולי היא החזקה ביותר נכון להיום, אם מילאן תעשה את הדברים נכון, היא יכולה למצוא את עצמה כאחת המועמדות לתואר שאיש לא דמיין שתזכה בו.
שחקני מילאן. מי האמין בנאפולי? (רויטרס)לא רק בחדר ההלבשה: התפקיד שמיועד לו במגרש
אבל הדרך לשם כמובן עוד ארוכה עבור מילאן ומודריץ’, שמעבר לחשיבותו בכל הקשור לטיפוח השחקנים הצעירים וליצירת מנטליות של קבוצה מנצחת בחדר ההלבשה, יהיה חייב לתת תוצרת גם על המגרש, והעונה האחרונה הוכיחה שיש לו עוד הרבה מה לתת. 57 משחקים הוא רשם בעונתו האחרונה במדי ריאל מדריד, מתוכם ב-27 פתח בהרכב, כשהוא כובש ארבעה שערים ומבשל עוד תשעה.
נוסיף לכך את העובדה שהקשר הבולט במילאן, טייאנדי ריינדרס, עזב את הקבוצה לאחר שתי עונות מוצלחות, כשנמגר למנצ׳סטר סיטי בכ-55 מיליון אירו. ריינדרס השאיר במילאן חור גדול, שכן הוא הוסיף למילאן המון איכויות שהתבטאו גם במספרים, ואף נבחר להרכב העונה בליגה האיטלקית. עם עזיבתו מודריץ׳ יקבל תפקיד משמעותי יותר על הדשא.
אבל לבחון את מודריץ’ על פי סטטיסטיקה יבשה זו טעות שמקורה בבורות. בזמן שבאיטליה מדברים על כך שאלגרי לא פוסל אפשרות לייעד לו את עמדת הקשר ההתקפי, הסטטיסטיקה מהעונה האחרונה מתכתבת עם רצונו של ה’מיסטר’, כאשר רפרוף קל בה מגלה את היותו של מודריץ’ במקום השני במספר ייצור מצבי ההבקעה המסוכנים למשחק בלה ליגה, עם 17 כאלה, כמו גם היותו שלישי בליגה במספר מסירות המפתח עם 1.9 למשחק. אבל מעבר לכך, ברוב המשחקים בהם פתח בהרכב, או קיבל דקות משמעותיות, ריאל פשוט נראתה כמו קבוצה קצת יותר מחוברת על כר הדשא.
היכולת של מודריץ’ על המגרש תהיה חשובה, אך לא פחות ממנה, ניצבת הציפייה שיהפוך את השחקנים שלידו לטובים יותר. בראשם, הכוכב הכי גדול של מילאן כיום, רפאל ליאאו. הפורטוגלי היה אחד מכוכבי האליפות לפני שלוש שנים, אך מאז, הוא פשוט לא מצליח לממש את הפוטנציאל המפלצתי שכולם יודעים שטמון בו, למעט פרקים בודדים.
ויניסיוס ולוקה מודריץ' מתחבקים (רויטרס)זה קצת מזכיר את המקרה של ויניסיוס, שאצלו תהליך ההתבגרות במשחק קרה קצת יותר מוקדם, הרבה בזכותו של לוקה. “תודה על כל עצה, הכדורגל שלך היה אמנות” כתב ויניסיוס על מודריץ’ לאחר שעזב, “היחס שלך אליי היה מתנה. למדתי מצפייה במסירות שלך”. אם ליאאו ישלים את התהליך שעבר ויניסיוס, הוא יחזור להיות שובר שוויון בסרייה א’, מה שתלוי בין היתר גם במודריץ’, ממנו מצופה לכוון אותו.
בין אם הקדנציה של מודריץ’ במילאן תיחתם כהצלחה מסחררת או ככישלון מפואר, על דבר אחד אין עוררין; עוד לפני שהעביר מסירה אחת בסן סירו, מודריץ’ כבר עכשיו אחד הקשרים הכי גדולים שהכדורגל העולמי ראה מאז ומעולם. הצלחה במילאן רק תכתוב עוד פרק מפואר באחד מספרי ההיסטוריה היוקרתיים של הענף, ספרו של לוקה מודריץ’, שעדיין לא נגמר.