יש פתגם שאומר שעץ לא יכול לעמוד יציב ללא שורשים. אם יש מי שמעמיד את הפתגם למבחן הוא שוערה של רומא, מילה סבילאר. זה קצת אירוני שבן אדם בשם מילה מנסה להוכיח שמשפט לא נכון, אך זו המציאות של האיש בין הקורות של הזאבים, שרק לפני שבועיים נבחר לשוער השנה באיטליה.
מדור "שני צדדים למטבע" יסקר את המשחקים הגדולים בליגה האיטלקית עם סיפור מכל צד. והפעם, לקראת יובנטוס - רומא שישודר ב-ONE2: ווסטון מקני ומילה סבילאר.
למרות שנולד להורים סרבים, סבילאר גדל באנטוורפן שבבלגיה, קבוצתו האחרונה של אביו, ראטקו, שוער בעצמו, שיחק לפני שפרש. השוער הצעיר הלך בדרכו של האב ובחר לעמוד בין הקורות: "אני זוכר שכשהייתי בן חמש הייתי עומד בין שערים קטנים וחוסם בעיטות". סבילאר הצעיר נהנה מהחוויה, המשיך והגיע עד לנבחרות הצעירות של בלגיה, שם שיתף פעולה בין היתר עם לואיס אופנדה, אלכסיס סלמאקרס, ז'רמי דוקו ואפילו יילה בטאיי ממכבי חיפה.
מילה סבילאר (משמאל) במדי נבחרת בלגיה (IMAGO)אך למרות זאת, את הופעת הבוגרים שלו עשה במדי נבחרת סרביה. בדחיפת האבא, בחר מילה לערוך 45 דקות ב-2021 במשחק ידידות בניצחון 0:4 על קטאר. אותה החלטה הותירה אותו בסופו של דבר ללא בית. לאור היכולת המצוינת ברומא, דומניקו טדסקו, מאמן הנבחרת הבוגרת של בלגיה ב-2024, רצה לזמן את השוער, אבל זה לא התאפשר. עקב כך שכבר שינה את הייצוג שלו פעם אחת, לא ניתנה לו האפשרות לשוב ולייצג את השדים האדומים.
מאמן הנבחרת מהבלקן באותם ימין, דרגאן סטויקוביץ', זעם והחליט שהוא לא יקבל יותר פניות אחרי שסירב וכך, נותר סבילאר ללא פתרון, כשעורכי דינו מנסים למצוא פרצה. הרי מאז אליסון לא היה לרומא שוער כל כך דומיננטי, כשהבלגי-סרבי ספג שמונה שערים בלבד העונה, ובנוסף הוא גם בפסגת אחוזי ההצלה מבין שוערי הסרייה א' עם 86% ומספק 3.3 עצירות למשחק. אחרי שירש את הברזילאי במדים האדומים-צהובים של רומא, מן הראוי שיזכה להיכנס לנעליו של שוער גדול אחר, טיבו קורטואה, במדים האדומים-צהובים של בלגיה.
מילה סבילאר בסרביה. 45 דקות ששינו לו את החיים (IMAGO)"הייתי ילד חסר סבלנות", סיפר סבילאר כשנשאל למה בחר לעזוב את אנדרלכט בה גדל ולחתום בבנפיקה, אך המסר הסמוי גם מדבר על ההחלטה לייצג את הנבחרת של אביו. "דמיינתי שאני יכול לשכפל את הקריירה של יאן אובלק ואדרסון ששיחקו גם כן בליסבון". באותם ימים, המעבר היה מפתיע שכן נחשב סבילאר לקורטואה 2.0. על אף סגנון המשחק השונה והיותו 1.89 מטרים בלבד, הוא היה אמור האקזיט הגדול הבא של אנדרלכט וזה שיצעיד את המועדון לפחות בשנות הבוגרים הראשונות, כשלבסוף הקבוצה איבדה אותו בחינם.
ההחלטה לבסוף השתלמה, כשעלה להופעת בכורה בליגת האלופות מול מנצ'סטר יונייטד בגיל 18 ו-52 ימים, נגד ז'וזה מוריניו שהילל את הנער הצעיר: "הילד הזה מדהים, הוא גיבור על. בעיניי הוא נראה כמו כישרון גדול". הדרך של השניים עוד תצטלב בשנית, אבל לצד המחמאות, הבכורה שלו הייתה לא פשוטה ולצד מספר הצלות, שגה בשער היחיד אותו ספג במשחק. הדבר גרם בסיום המשחק לנמניה מאטיץ’ הסרבי ורומלו לוקאקו הבלגי, לנחם ולעודד אותו. באותו הפסד 1:0, הוא שבר את שיאו של איקר קסיאס, כצעיר ביותר לעמוד בשער בליגת האלופות.
מילה סבילאר בין רומלו לוקאקו הבלגי לנמניה מאטיץ' הסרבי. הופעת בכורה סמלית שסחטה מחמאות (IMAGO)חמש שנים בבירת פורטוגל הספיקו לשוער כדי למצות ולחפש אתגר חדש, כשמצא את עצמו ברומא. הג'אלורוסי עמדו למבחן באותה העונה. אחרי שסיימו במקום השישי תחת מוריניו, החליטה ההנהלה בהובלת המנהל המקצועי דאז טיאגו פינטו, לשנות את פני הסגל כדי לעמוק בחוקי הפייר פליי. שחקנים רבים נהרו בעיקר למארסיי, כשרומא הכניסה כ-80 מיליון אירו והוציאה באותו הקיץ כעשירית מההכנסות. האופציה של סבילאר הייתה על השולחן, פינטו לא התבלבל ומשך אותו במהרה אל עיר הנצח כשחקן חופשי שרוצה לפרוץ, אחרי שעמד בעיקר בשערה של קבוצת המילואים של בנפיקה.
גם ההגעה לבירת איטליה לא הייתה פשוטה. המאמן הפורטוגלי שחזה בסבילאר הצעיר בבכורה שלו, בחר לסמוך על רוי פטריסיו הוותיק, בחירה שבסופו של דבר הובילה את הקבוצה אל המקום הרביעי, אבל לקריסה משמעותית בעונה שלאחריה, קריסה ששלחה את המיוחד הביתה, אחרי הפסד 3:1 למילאן. באופן אירוני, זה היה גם המשחק הראשון של השוער בליגה תחתיו באותה העונה. אל הדגל נקרא אגדת המועדון דניאלה דה רוסי, שכמו המאמן שקדם לו, בחר בתחילה לסמוך על הניסיון של פטריסיו, אך אחרי ארבעה משחקים בחר ללכת על הדור הצעיר.
ההתחלה הייתה מהוססת מעט ולמרות ניצחון 0:3 נוח על פרוזינונה, טורינו הצליחה להכניע אותו פעמיים במשחק בו פאולו דיבאלה התעלה עם שלושער. על אף שתי הספיגות, היה הבלגי-סרבי אחד המצטיינים בקבוצתו, ובעוד שמאמנו החדש עדיין חיפש איך להרכיב את החוליה שתקדים אותו, המניה הבטוחה הפכה להיות בין הקורות. "דניאלה היה המאמן החשוב ביותר בחיי, לעולם לא אשכח מה שהוא עשה עבורי", שיתף בתקשורת האיטלקית. "מהשבוע הראשון, כשהוא הודיע לי שלא אשחק, הוא הסביר לי שהוא מאמין בי. בשבע השנים האלו, אף מאמן לא בא והסביר לי החלטה טכנית".
דניאלה דה רוסי חוגג עם מילה סבילאר. המאמן הכי משמעותי עבור השוער (IMAGO)אחרי פתיחה צולעת בליגה שכללה שלוש תוצאות תיקו והפסד בארבעת משחקי הפתיחה, דה רוסי פוטר ובמקומו מונה איוון יוריץ'. על הנייר, אלו היו החודשיים הגרועים ביותר של סבילאר ברומא, אולי של הקבוצה בכלל מאז שהגיע, עד למינויו של קלאודיו ראניירי. "היינו במקום גרוע מאוד כשקלאודיו ראניירי מונה. הוא הביא איתו רוגע ואנחנו מצליחים איתו הרבה יותר", סיפר ל'סקיי'.
תחת המאמן הוותיק, שפרש בסיום העונה שעברה, השוער בן ה-26 מצא את דרכו מחדש, והמחמאות לא איחרו לבוא, כשהצטיין ב-0:1 על קליארי במרץ האחרון: "מילה עובר עונה פנטסטית. כששוער לא עסוק ברוב שלבי המשחק ופתאום נקרא לפעולה, מראה מוכנות בכל זמן כמו שמילה עושה, מוכיח שהוא באמת שוער נהדר". השתפך ראניירי. השניים, יחד עם יתר הקבוצה, יצאו לריצה מופלאה בליגה בה רשמו סיבוב שלם ללא הפסד, שבפרק הזמן זה סבילאר שלף רק תשעה כדורים מהרשת.
מילה סבילאר מקבל את פרס שוער העונה (IMAGO)התקשורת באיטליה הכריזה כי הוא השוער הטוב בליגה, ומי שהצטרף להצהרות היה לא אחר מבלם אינטר ונבחרת איטליה, אלסנדרו בסטוני: "הוא היה השוער שלי בפנטזי (משחק) במשך השנתיים האחרונות. הוא השוער האהוב עליי באיטליה, הצבעתי לו גם לשחקן העונה". אם תשאלו את מילה, תקבלו תשובה מעט יותר צנועה: "אני לא חושב שאני השוער הטוב בליגה האיטלקית. יש לי עדיין הרבה ללמוד. אני חושב על איך אפשר להשתפר בכל יום".
עתה, מאמן חדש מוביל אותו - ג'אן פיירו גספריני ותחתיו הוא כאמור חווה את פתיחת העונה הטובה ביותר בחייו, עם שמונה ספיגות בלבד, אך שלושה מהשערים שספג היו בהפסדים מול שלוש היריבות שמעל הזאבים בטבלה: אינטר, מילאן ונאפולי. שלושת המשחקים נגמרו ב-1:0, כשהיריבה הגדולה היחידה אותה ניצחו בעידן החדש על הקווים היא לאציו, שם הצליח לשמור על רשת נקייה. עכשיו הוא פוגש יריבה נוספת, יובנטוס (שבת, 21:45, חי בערוץ ONE2), בידיעה שהפסד נוסף יקרב את הביאנקונרי אליהם במאבק על האליפות ועל מקום בליגת האלופות אך ניצחון יספק אמרה של: "אנחנו כאן ואנחנו רצים לעבר הסקודטו".
מילה סבילאר. רוצה לעשות צעד נוסף לאליפות (IMAGO)אחרי שבחר לקטוע את השורשים שלו מסרביה, ולפחות בינתיים, לא הצליח לשתול אותם מחדש בבלגיה, סבילאר מוכיח שלאו דווקא השורשים הם אלו שמייצבים אותו, אלא, לפחות במקרה שלו, הרצון להשתקע מחדש. כשהמונדיאל באופק וקורטואה לא הופך לצעיר יותר, הפתרון של הבלגים נמצא ממש מתחת לכפפה, וכל מה שצריך הוא להרים אותה. זו אמורה להיות יוזמה משותפת של הנבחרת ושל השוער, שכאמור עושה הכל כדי לייצג את המדינה בה גדל ולשחק יחד עם חבריו.