מערכת ONE
|

ניימאר ובנותיו (אינסטגרם)
“זה יום החופש שלי, הבית מבולגן, הילדים בכל מקום”, אומר ניימאר כשהוא פותח את דלתות ביתו בפרק החדש של סדרת היוטיוב שלו, שבה הוא מאפשר לצופים הצצה לחיי היומיום האמיתיים של כדורגלן מקצועני.
ניימאר יושב על הרצפה, מוקף בצעצועים ושלוש ילדות קטנות: מאבי, מל והלנה. “להיות אבא לבת זה תמיד היה החלום שלי”, הוא אומר. “אלוהים בירך אותי בשלוש. אני באמת מאושר. שלוש נסיכות קטנות”.
זהו יום מנוחה עבור ניימאר, אבל זה לא אומר שכדורגל רחוק ממנו. שחקן סנטוס עובר טיפולים ברגליים, מתאמן בחדר הכושר ומשוחח עם צוותי הכושר שלו. אם הוא לא מתאמן עם הקבוצה, הוא חייב לדאוג לגוף שלו, לאכול נכון ולבצע תרגילי התאוששות.
ניימאר (IMAGO)מה נדרש כדי להיות אחד מהשחקנים הגדולים בדור
“יום חופש” אף פעם לא באמת יום חופש. עבור ניימאר זו פשוט צורה אחרת של עבודה. כך הוא חי רוב חייו. “עבדתי מאז שהייתי קטן, מגיל מאוד צעיר”, הוא אומר. “כשהייתי בן 13 או 14 לא נסעתי עם בית הספר. לא הלכתי לקולנוע בערב, כי לא יכולתי, כי היה אימון או משחק למחרת”.
הוא לא מסתיר שזה לא היה קל. “הייתי אומר לעצמי, ‘לעזאזל, כל החברים שלי בבית הספר ואני רק בבית, מסתכל על התקרה’. אבל הייתה לזה סיבה, מטרה. והבנתי את זה”.
ההקרבה הביאה גם תגמול. ניימאר ממשיך: “האם הייתי עצוב? כן. אבל למחרת הייתי שמח, כי שיחקתי כדורגל. אני עושה את זה כבר יותר מ-20 שנה, זה מחיר כבד להיות שחקן”.
האיזון בין להיות כמו כולם לבין להיות בפסגת עולם הכדורגל הוא המחיר האמיתי, והעולם שבחוץ שוכח שלשחקן מקצועני יש רגשות כמו לכל אחד אחר. “אני בן אדם ויש לי רגשות כמו לכל אחד”, מסכם ניימאר. “אני סובל, אני מרגיש כאב. אני קם במצב רוח רע, אני בוכה, אני מתעצבן, אני שמח, אני רגיל”.