זה היה ניצחון גדול, המשחק הכי טוב של מכבי חיפה העונה. היא ניצחה בהנעת כדור, אגרסיביות, מה עושים כשהכדור אצל היריבה, שמירה על מבנה מצוין שריינה לא יכולה הייתה לעשות כלום ושום דבר, קבוצתיות ברמה הכי גבוהה שיש, מסירות מפתח, תנועה ללא כדור של מספר שחקנים, שמירה על מיקומים, עמדות מוצא, היה הכל מהכל.
מצד שני, אי אפשר שלא להזכיר את הטעות של ברק בכר והצוות שלו כאשר לבטאיי יש צהוב והוא עושה כל כך הרבה חילוצים, ולמרות שהוא כדורגלן אחראי, אבל בכדורגל יש פעולות שאי אפשר לשלוט עליהן, ואכן זה מה שקרה, הוא דרך על איאד חלאילי וקיבל את הצהוב השני, ועכשיו לשחק נגד בית”ר ירושלים, הקבוצה הכי כישרונית בישראל התקפית, כשחסר לך סק ובטאיי, זו אבידה קשה, אני לא יודע איך חיפה תסתדר ומי יוכל להחליף אותם, ומה ימציא בכר למשחק, כי אני לא רואה מחליף ברמה של סק ובטח לא של בטאיי, שבשלושת המשחקים האחרונים, בשלושת הניצחונות, היה מצוין, וגם כאן היה נהדר.
גם בישול לפנתיאון לגיא מלמד, וגם הגמישות הטקטית שלו, הוא ידע לנווט את עצמו ולסכרן את עצמו בין שלושה בלמים. העליות שלו להתקפה תוזמנו היטב, הקצב, המהירות, כשמסתכלים על הבישול, אתה מלקק את האצבעות, בלי בטאיי וסק יהיה קשה מאוד נגד בית”ר. אבל אי אפשר שלא להעריך את הניצחון של בכר, שאמר לי במפורש שהקבוצה צריכה ביטחון, כל ניצחון יביא ביטחון, ואכן שני המשחקים האחרונים, על אף היכולת הפחות טובה, ולמרות שהשער נגד ק”ש הגיע בתוספת, הניצחונות עשו את שלהם, מכבי חיפה הגיעה לאצטדיון עם הרכב של 11 שחקנים עם סגנון משחק נהדר, עם ניהול משחק לפנתאון של בכר שהזכיר את שלוש האליפויות, זה היה בכר שונה, שרואה הכל, מתעצבן, זועם, מעיר, וככה אני רוצה אותו, לא אחד ששותק כמו בעונה שעברה.
ברק בכר (רדאד ג'בארה)בכר היה צריך ביטחון וגם הוא קיבל מהניצחונות, וזה הביא את הקבוצה לכך, על אף מזג האוויר שהקשה, הקבוצה ביצעה את מה שהוא רצה. כשאתה רואה את מכבי חיפה על הדשא, הבנת מיד שהשחקנים הבינו בדיוק מה בכר רוצה וביצעו את זה, ויותר מזה, הם נהנו מהמשחק. נהנו מהכל, מחילוצי המקומות, ההנעה, כדורי העומק, וכמובן התנועה של גיא מלמד, שלפעמים אתה אומר לעצמך מי החליט שהוא יהיה ביציע. זעקתי וצרחתי לתת לו לשחק, שמתי את בכר במצב לא נעים עם השאלות שלי על זה, בסוף בכר החליט ללכת איתו, ואפילו שדיברו כל השבוע שסטיוארט יפתח, ברק החליט שגיא מלמד יפתח, למרות שהוא לא החזיק ממנו לפני שנה.
גם בעונה שעברה ששיחקו צפוף נגד חיפה, הוא הבקיע. והעונה, שלא משחקים צפוף נגד חיפה, הוא אחד המבקיעים הגדולים בכדורגל הישראלי. הוא לא מהיר, אבל זריז מחשבה, הוא שומר על הכדור, הוא כמעט ולא מאבד את הכדור, התנועה שלו היא של חלוץ אמיתי, הוא גרם לאדום וזה נתן לחיפה לנצח בתוצאה הזו. המהלך שלו בגול הראשון זו התקפה שאפילו בספר לא כתובה. אז יגידו מי זו ריינה, אני לא מסתכל על זה, אני מסתכל על איך מכבי חיפה עשתה את העבודה עם הכדור והייתה מעולה בלי הכדור, לא נתנה לריינה לעבור את החצי לפחות ב-35 הדקות הראשונות. כל כדור חיפה התנפלה עם מספר שחקנים, עם אגרסיביות, חטפה את הכדור, המשיכה לפעולה הבאה.
גיא מלמד מאושר (חג'אג' רחאל)כאן ראינו את גורה לראשונה עם סגנון שונה, אני חושב שבכר נתן לו בראש, בטוח שישבו איתו בווידאו והסבירו לו למה הוא לא מספיק טוב למכבי חיפה. לא הגיוני ששחקן כנף ישחק ולא יעשה תנועה אף פעם לאמצע כשההתקפה בצד השני, אז כאן גורה גם בישל גול ענק לסייף, גם היה ורסטילי, התנועה עם ובלי כדור הייתה אבסולוטית. זה היה המשחק הכי טוב שלו העונה. ולמה זה קרה? כי הוא לא היה תקוע על הקו, שייקח דוגמה מסייף, כי גם הוא עשה תנועה מעמדת הכנף לתוך ה-5 והבקיע, וזו לא פעם ראשונה. קני סייף שחקן חכם, שחקן נבון, שיכול לשחק כמעט בכל תפקיד למעט בלם, הכל, והוא לא נופל מאף שחקן וגם עולה עליהם. קבוצתי ממדרגה ראשונה, מבקיע שלושה שערים זה לא דבר של מה בכך. הוא מצטרף בלי כדור ועושה גולים.
אפשר לציין הרבה, עלי מוחמד היה נפלא, על בטאיי דיברתי כבר, קורנו אחד המשחקים הטובים שלו, שהזכירו את עונות האליפות, תענוג לראות, וכמובן סק וגולדברג שעשו עבודה שקטה ובלי שטויות. בשורה התחתונה, מכבי חיפה נתנה את המשחק הכי טוב שלה העונה, למרות שמכבי חיפה בתקופת פלורס ניצחה עם רביעייה כבר, אבל כאן זה היה בצורה פשוט נהדרת. היא הגיעה לליגה במשחק הזה, ואם היא תנצח את בית”ר, אז השמיים הם הגבול. אליפות לא תהיה כאן, סגנות גם לא, אבל יש סיכוי לאירופה וזה מה שחשוב, אסור לחיפה באף עונה לא להיות באירופה. בגדול, המשכיות זה שם המשחק, ואת ההמשכיות, מכבי חיפה צריכה להביא נגד בית”ר ירושלים.